Kaf HaChaim on Orach Chaim 28:6 כף החיים על אורח חיים כ״ח:ו׳

ו) שם צריך לחלוץ תש"ר מעומד. וה"ה הכריכות של האצבע צריך לחלוץ מעומד. מ"א סק"ג. והטעם כתב מחה"ש כמו שצריך לעשות הכריכות מעומד. ועיין בדברינו לעיל סי' כ"ה אות ס"ח. וכ"כ ר"ז אות ד'. ש"ץ דף מ"ב ע"א. צפורן שמיר סי' ב' אות ז' וקשר גודל סי' ד' אות ד', וכתב ודלא כסו"ב סי' כ"ה אות יו"ד שכתב חולץ אותה הרציעה שעל האצבע מיושב יעו"ש. זכ"ל ח"ג אות ת' חס"ל שם. כף החיים שם. יפה ללב סי' כ"ה אות כ"ה. ומשמע שם בחס"ל ובכף החיים דגם הסרת ב' ג' כריכות מעל הזרוע שמסיר עם כריכות האצבע יהיה מעומד יעו"ש, ואע"ג דהכריכות שעל הזרוע עושין מיושב וא"כ צ"ל גם הסרתם מיושב כדרך הנחתם נראה דאין כ"כ קפידה בכריכות של הזרוע שיהיו דוקא מיושב ומ"ש האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ה' דתפילין דהנחת תש"י צ"ל מיושב ולא מעומד הוא על עיקר ההנחה של תפילין שהיא הקשירה על הקבורת אבל אחר שקשר על הקבורת אין כ"כ הקפדה אם יעשה הכריכות של הזרוע מעומד וכמו שמצינו להאר"י ז"ל שהיה נזהר מאד שלא להוציא תש"ר מכיסן עד שיניח תש"י ויקשרנו למעלה במקום הקבורת ואח"כ לא היה חושש מלהוציאם אעפ"י שלא כרך עדיין הז' כריכות סביב זרועו כמ"ש בשער הכוו' שם אלמא עיקר ההנחה הוא הקשירה על הקבורת וא"כ כיון שאין כ"כ קפידה על כריכות הזרוע שיהיו דוקא מיושב גם בהסרתם אין קפידה שיהיו מיושב וע"כ השוו החס"ל וכף החיים ז"ל הסרת כריכות האצבע להסרת ב' ג' כריכות שעל הזרוע שיהיו כולם מעומד כדי שלא להטריח. ועיין בן א"ח פ' חיי שרה אות ט':