Kaf HaChaim on Orach Chaim 30:1 כף החיים על אורח חיים ל׳:א׳

א) [סעיף א'] זמן הנחתן בבקר משיראה את חבירו וכו' והטעם שתלו אותו בשיראה את חבירו משום דבתפילין כתוב ראייה דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך וכו'. ב"י בשם רבינו יונה. לבוש. ט"ז סק"א. עו"ת אוח א'. א"ר אות א'. ואין זה אלא אסמכתא בעלמא ועיקר הטעם כיון דאנן קי"ל לילה זמן תפילין הוא אלא דחכמים אסרו להניחם בלילה שמא ישכחם ויישן בהם כמ"ש בסעי' ב' ואיסור השינה הוא שמא יפיח בהם כמ"ש בב"י סי' מ"ד וט"ז כאן סק"ג ועו"ת אות ב' אסמכוה רבנן אהאי קרא דוראו כל עמי הארץ וכו' שלא להניחם עד זמן שיראה את חבירו הרגיל וכו' שקודם הזמן הזה הכל הוא בכלל לילה ויש לחוש לחששות הנז' כמ"ש הלבוש סעי' ב' ופרמ"ג במש"ז אות א'. שתילי זיתים אות ג' וגם להרמב"ם ז"ל דס"ל לילה לאו זמן תפילין הוא כמ"ש בפ"ד דין יו"ד מה"ת י"ל הטעם ג"כ דאין מניחין תפילין עד שיראה את חבירו הרגיל וכו' מפני חששות הנז' וכן גם לפי דברי האר"י ז"ל בשער הכוונות דרוש ה' דתפילין ובפע"ח שער התפילין פ"ז שכתב לילה לאו זמן תפילין ולא יש בחי' תפילין אלא מן אור הבקר ואילך י"ל ג"כ דאין להניח תפילין עד זמן שיראה את חבירו וכו' מפני חששות הנז' ולא כמו שרצו לומר לפי דברי האר"י ז"ל מותר להניח תפילין לכתחילה מעלות השחר ואילך כי חלילה וחס לומר שהאר"י ז"ל יקל נגד מה שהחמירו בתלמוד והוא תלמוד ערוך בברכות דף ט' ע"ב ופסקו כן הפוסקים הרי"ף והרמב"ם והרא"ש והאחרונים אלא שהאר"י ז"ל בא לומר התחלת זמן בחי' ביאת מוחין דתפילין הוא מן אור הבקר ואילך אבל אה"נ כי אין להניחם כ"א עד זמן שקבעו חכמים בש"ס ובפוס' כי אין לזוז מדבריהם והוא פשוט: