Kaf HaChaim on Orach Chaim 37:1 כף החיים על אורח חיים ל״ז:א׳

א) [סעיף א'] גדול שכר מצות תפילין. בטור סיים שכל המניחם מאריך ימים שנאמר אדני עליהם יחיו והוא מפ' התכלת סוף (מנחות דף מ"ד ע"א) ופי' רש"י ז"ל אותם שנושאים עליהם שם ה' בתפילין יחיו, והטעם כתב היפה ללב ז"ל בשם ס' חיים תחלת דף ח"י ע"א יען עיקר חיות האדם הוא בלב ובמוח כמ"ש ז"ל ולכן מי שמניח תפילין במקום חיותו ומקדש מוחו ולבו הרי הוא מאריך ימים. ועיין מ"ש הוא ז"ל בשם התיקונים תיקון כ"א ומ"ש האר"י ז"ל בשער הכוו' דרוש ב' דתפילין ד"ה והענין הוא וכו' שנתן טעם בסוד יעו"ש, ועוד עיין הטעם בסה"ק חפץ בחיים בדרוש תפילין יעו"ש:

א) עוד כתב הטור. ואמר רבא כל המניח תפילין ומתעטף בציצית וקורא ק"ש ומתפלל מובטח לו שהוא בן עוה"ב, ואמר אביי מערב אני בו שאין אש של גהינם שולט בו, רב פפא אמר מערב אני בו שכל עונותיו נמחלים עכ"ל. והוא מהגאון הנקרא שמושא רבא כמ"ש ב"י, וכל הלכות תפילין הנמצאים בשם גאון הנז' הביאם הרא"ש ז"ל בסוף הלק"ט של הלכות תפילין יעו"ש, וכתב הפרישה ז"ל דרבא בא להוסיף ואמר לא מבעיא שיאריך ימים בעוה"ז אלא שמובטח לו שיהיה ג"כ בן העוה"ב והוא עיקר האריכות ימים והחיים, ובא אביי ומוסיף ואומר שלא די שיהיה בן העוה"ב אלא אפילו אין הגהינם שולט בו כלל לפי שלא יגיע לו שום חטא ע"ד שכתב לעיל בציצית סי' כ"ד חונה מלאך ה' וכו' ויחלצם מן החטא, ובא רב פפא ומוסיף שאפילו עבירות שעשה כבר נמחלין לו אם מניח תפילין עכ"ל, ועיין חס"ל אות א', וכל זה אם נזהר בהם שלא לזלזל בהם לשוח שיחת חולין או הבלים. ומכ"ש שלא לעשות דבר מלאכה, קשל"ה דף נ"ה ע"ד, והביאו כף החיים להרח"פ סי' יו"ד אות ל':