Kaf HaChaim on Orach Chaim 4:61 כף החיים על אורח חיים ד׳:ס״א

סא) שם הקם מהמטה וכו'. כתב סדה"י וז"ל ונ"ל שבכל אלו העניינים א"צ לערות עליהם מים ג"פ כי לא נזכר עירוי ג"פ אלא בנט"י שחרית אבל לא בדברים אחרים עכ"ל והב"ד הכנה"ג בהגב"י ומג"א שם, וכ"כ ר"ז שם, אכן העו"ת שם כתב עליו דאינו מוכרח יעו"ש. והמג"א סי' ז' כתכ משם ס' היכל הקודש דהיוצא מבה"כ צריך לערות עליהם ג"פ ומ"א שם חלק עליו וכתב דא"צ עי"ש. גם הא"ר אות י"ב כתב משם מקור חיים וז"ל היוצא מבהכ"ס אף שר"ר שורה עליו מ"מ אינה בת מלך וא"צ כלי וכן ההולך בין המתים צריך ג"פ אבל לא כלי, וכן המשמש מטתו אבל היוצא ממרחץ ונוטל צפרניו א"צ רחיצה ג"פ עכ"ל משמע מדבריו דביוצא מבהכ"ס צריך ג"פ אבל לא כלו וכ"כ הרב אש"א ס"ק י"ז והמחה"ש שם והכר"ש בשם הנז' עי"ש אבל הרב סלת בלולה ס"ק י"ד כתב משם מקור חיים הנז' דביוצא מבהכ"ס לא בעינן ג"פ, וכ"כ הגאון חיד"א במחב"ר אות ו' וז"ל הני מילי שעלו מן הרחצה לאו כולהו מטעמא חד נינהו דקם מן המטה והיוצא מבהכ"ס והמרחץ והנוטל צפרניו הוא משום רוח רעה השורה על הידים ומיהו לא שוו בשיעורייהו דהקם מהמטה צריך ג"פ אל כלי אבל יוצא מבהכ"ס ומרחץ והנוטל צפרניו א"צ ג"פ וכלי כי רוח הטומאה מעט, והולך בין המתים ונוגע במת צריך ג"פ וכן בתשמה"מ מפני הטומאה אבל חולץ מנעליו ונוגע ברגליו וחופף בראשו הוא משום נקיות, מקור מים מהר"ח הכהן עי"ש באורך, וביציאת ביהכ"ס חזינן לרבנן קשישאי שרחצי ג"פ וגם רחצו פ"א אם חלצו בתי רגלים מעור שנוהגים בטורקיאה עכ"ל והב"ד שע"ת אות כ' וזכ"ל אות נון:

סא) והרב סולת בלולה בס"ק הנז' כתב משם מקור חיים וז"ל דברים אלה אין כולה מט"א הקם מהמטה והיוצא מביהכ"ס ומהמרחץ והנוטל צפרניו הוא משום רו"ר השורה על הידים אבל אינם שווים כי הקם מהמיטה צריך ג"פ ותוך כלי אבל היוצא מבה"כ ומרחץ ונוטל צפרניו הוא אע"ג דצריך להיות עד הפרק א"צ ג"פ וכלי כי הרוח הטומאה מועט הוא והולך בין המתים והנוגע במת צריך רחיצה ג"פ וא"צ כלי וכן במשמש מטתו הוא מפני טומאה וזה מורה ג"כ הפחד שאינו שווה כי הפחד הוא כי נאחז בו הקליפה עד תום זה השיעור אמנם החולץ מנעליו והנוגע ברגליו והחופף בראשו אין זה מפני רו"ר אלא מפני נקיות עכ"ל משמע מדבריו דביוצא מבהכ"ס א"צ ג"פ ובסי' ז' סק"א כתב בשם מקיר חיים הנז' וז"ל הדא דתימא כאשר לא נכנס בבהכ"ס קבוע אבל נכנס בבהכ"ס קבוע אשר שם רוח הטומאה בקבע ונהנה מההוא לכלוכא וטנופא והוא שורה מיד על האצבעות כמ"ש הזוהר (הובא לשונו סי' ג') אז צריך ליטול ידיו להעביר רוח הטומאה מעליהם ולא משום נקיות וצריך ליטול ידיו עד הפרק ג"פ רק שא"צ כלי וכיוצא בו דלא דמי לר"ר השורה בלילה עכ"ל וצ"ל לעיל שכתב משם מקור חיים הנז' דהיוצא מביהכ"ס א"צ ג"פ היינו מביהכ"ס שאינו קבוע וזה תימה על המחב"ר שהביא דברי המקח"י בסתמא דמשמע אפילו ביהכ"ס קבוע א"צ ג"פ רק רבנן קשישאי היו מחמירים על עצמם ולא זכר דברי המקח"י שהביא ה' סלת בלולה בסי' ז' הנז' וצ"ע במקח"י גופיה אך לא נמצא אצלינו, נמצינו למידין שלדעת הסדה"י והכנה"ג והמ"א ור"ז א"צ ג"פ בכולהו ולדעת היכל בקודש והי"א בהגב"י צריך ג' פעמים ביוצא מביהכ"ס ולדעת המקח"י שהביאו דבריו הא"ר והסו"ב והכר"ש צריך ליטול ג"פ ביוצא מביהכ"ס והולך בין המתים ומשמש מטתו אמנם הסו"ב פליג עליה ביוצא מביה"כ דאין צריך ג"פ וכן נראה דעת הא"ר והכר"ש ולפ"ד המחב"ר הנז" גם המקח"י ס"ל דביוצא מביהכ"ס א"צ ג"פ אלא שרבנן קשישאי היו מחמירים ולפ"ד השל"ה בשער האותיות אות ט' והרח"פ ז"ל בלב חיים ח"א סי' ס"ג והכף החיים סי' ז' אות כ"ו וברו"ח אות ג' והחסד לאלפים בכולהו צריך ליטיל ג"פ והוסיפו עוד הכף החיים והחס"ל דבעינן נמי בכולהו שיעור רביעית ושלא ילך ד' אמות ולעניין הל' נראה דיש להחמיר ביוצא מביהכ"ס והולך בין המתים ומשמש מטתו ליטול ג"פ והמחמיר בכולהו ליטול ג' פעמים קדוש יאמר לו: