Kaf HaChaim on Orach Chaim 4:90 כף החיים על אורח חיים ד׳:צ׳

צ) שם ומי שעשה וכו' ולא נטל וכו'. כתב מאמ"ר ס"ק יו"ד וז"ל נלפק"ד דהיינו דוקא באם לומד ומתפלל בלא נטילת ידים אבל אם הולך לעסקיו או כיוצא בו לל"ב וכ"מ ממ"ש ב"י בשם הרא"ש והרשב"א ז"ל בדין ברכות השחר וכן מבואר ממ"ש מור"ם ז"ל בהג"ה סי' צ"ב סעי' ז' וממ"ש שם מג"א דלד"ת די בנקיון אעפ"י שיש לו מים משמע דכשאינו לא לד"ת ולא לתפלה אפילו נקיון א"צ והכי מסתבר עכ"ל. משמע מדבריו דבכולהו אם הולך לעסקיו בלי נטילת ידים לל"ב ואע"ג דאית בהו משום רוח רעה לכ"ע כמ"ש לעיל אות ס' וס"א אמנם הרב נו"ש אות י"ב אחר שהביא דברי המאמ"ר הנז' כתב עליו וז"ל ול"נ דהיינו דוקא במידי דמשום נקיות כגון חולץ מנעליו ונוגע ברגליו וחופץ בראשו וכיוצא. אבל בהנך אחריני דאית בהו משום רוח רעה אפילו אינו לומד צריך ליטול ידיו וכן מוכח מהראיה שהביא איהו גופיה מדברי המג"א רסי' צ"ב דשם איירי במידי דנקיות וכו' אבל במידי דיש בהם משום רוח רעה צריך ליטול עכ"פ ועיין מ"ש מ"א ס"ק י"ח גבי היוצא מבהכ"ס ודוק עכ"ל. הנה מה שציין על מ"א כוונתו להביא ראיה דמידי דהוי משום רוח רעה צריך ליטול אפילו אינו לומד דז"ל מ"א שם בשם סדה"י ירחץ תכף כמו בשחרית עכ"ל והיינו משום רו"ר וז"א דהא הסדה"י כתב בכל אלו הדברים צריך ליטול תכף כמ"ש לעיל אות ס"ג וי"ל דזהו דוקא לכתחילה וגם המאמ"ר מודה דלכתחלה טוב להחמיר: