Kaf HaChaim on Orach Chaim 4:92 כף החיים על אורח חיים ד׳:צ״ב

צב) שם המגלח ולא נטל וכו'. כתב יפה ללב ח"א בקונ"א הנקרא יושר לבב אות י"ח וז"ל מדכתב המגלח ולא כתב המתגלח משמע דוקא מי שמגלח את עצמו בידו אבל המתגלח על ידי זולתו א"צ ליטול וכן יש לדקדק גבי נטילת צפרנים דכתב בסמוך הנוטל צפרניו ולא נטל וכו' אבל העולם נוהגים ליטול ידיהם אפילו שהוא מתגלח על ידי אחר שזה הוא הווה ורגיל ונראה ק"ו הדברים ממש"ל בסי' קס"ג ס"ב בדין המאכיל וכו' יעו"ש עכ"ל. ונראה דבחנם נדחק דלשון המגלח משמע בין אם גלח עצמו בידו בין גילחו לו אחרים וכן י"ל גבי הנוטל צפרניו. וכתב עוד שם והמגלח לאחרים הוא צריך ג"כ נטילת ידים דלא גרע מהחופף ראשו והנוגע בגופו בידו דצריכים נטילה עכ"ל. אמנם הנוטל צפרני אחרים א"צ ליטול דהא הנוטל צפרניו על ידי אחרים הוא צריך ליטול משום רו"ר השורה על הידים כמ"ש לעיל אות ס"א אבל הנוטל צפרני אחרים למה צריך ליטול ואי משום דנוגע בצפרנים אין בהם מיאוס כדאי' במו"ק דף י"ח ע"א. וכ"כ הריא"ז הביאו באה"ט סי' תקל"ב סק"ב: