Kaf HaChaim on Orach Chaim 4:97 כף החיים על אורח חיים ד׳:צ״ז

צז) שם וכן שלא לחכך בראשו. וכן שלא ליגע בצואת האוזן והאף כי אם על ידי בגד כמ"ש בהג"ה סי' צ"ב סעי' ז' וכ"כ האחרונים, ר"ז שם, חי"א כלל כ"ב אות ט' עמה"ש על קי' הש"ע סי' מ' אות כ"ג. וכ"כ מהרח"ו ז"ל בשער הכוונות בענין ברה"ש וז"ל גם הזהירני מאד מורי ז"ל שלא להכניס האצבע בתוך האזנים כדי לנקות הזוהמה שבהם בתוך התפלה כלל מהתחלת הברכות עד גמר עלינו לשבח ואם עשה כך צריך נט"י עכ"ל, וכ"כ כף החיים סי' ח' או' ל' ויפה ללב ח"א סי' צ"ב או' יוד בשם אור צדיקים דהמכניס אצבעו באזנו ובחוטמי צריך נטילת ידים ודלא כהמו"ק (הובא ברו"ח אות ג' וביפה ללב שם). גם המחב"ר שם אות ד' כתב וז"ל המו"ק הקל בנגיעת צואת האף כי רמי ליה בידו ולא נהירא עכ"ל, והביאו שע"ת שם וש"צ דף ק"י ע"ד, וסיים שם כף החיים ול"ד מכניס אלא ה"ה נמי אם קנח במפה או בקיסם לא יגע בזוהמא היוצאת מהם דמה הועיל בזה אחר שנגע ע"כ. ודווקא כשהיא רכה ולחה אבל יבשה ודאי לא חמירא מצואה ממש. יפה ללב שם, ועיין להרו"ח שם שכ' שמדברי ס"ח סי' רנ"ב ושל"ה דף ר"ן ע"ב נראה דהמקנח חוטמו א"צ נטילת ידים אלא די בקינוח עי"ש. ויש לסמוך על זה היכא דלא אפשר: