Kaf HaChaim on Orach Chaim 46:33 כף החיים על אורח חיים מ״ו:ל״ג

לג) שם שלא עשני עכו"ם וכו' ואם בירך שעשני ישראל או שעשני יהודי דעת הב"ח ז"ל שוב לא יוכל לברך שלא עשני עבד ושלא עשני אשה דלשון שעשני ישראל שכבר בירך משמעו בן חורין ומשמעו נמי איש ישראל ולא אשה דאשה נקראת ישראלית יעו"ש. והב"ד הט"ז סק"ד ומ"א סק"ט ומאמ"ר אות ז'. מיהו הל"ח פ' הרואה אות פ"ט כתב דאם בירך שעשני ישראל לא יוכל לברך שלא עשני עבד משמע הא שלא עשני אשה יכול לברך, וכ"כ מטה יהודה אות יו"ד, וכן הסכים ש"ץ דף נ"ד ע"א והביאו קשר גודל סי' ה' אות ך' וסידור בי"ע אות י"א. אמנם המ"א שם מצדד בזה אם יוכל לברך שלא עשני אשה או לא יעו"ש ובמחה"ש (ומן התימא על הש"ץ שכתב דדעת המ"א לברך שלא עשני אשה דהא אינו אלא מצדד צדודי והיותר נראה דעתו שלא יברך כאשר יעו"ש ומחה"ש) ולפי מה דקי"ל הב"ל אפי' כנגד הרוב כמ"ש בסי' ח"י אות ז' ובכ"מ א"כ הכא נמי אם טעה וקדם ובירך שעשני ישראל או שעשני יהודי לא יברך עוד שלא עשני עבד ושלא עשני אשה אלא בלא שם ומלכות: