Kaf HaChaim on Orach Chaim 46:36 כף החיים על אורח חיים מ״ו:ל״ו

לו) שם הגהה, ואפי' גר יכול לברך כן, פי' שיכול לברך שעשני גר דזה נמי מיקרי עשיה כמ"ש ואת הנפש אשר עשו בחרן, דרכי משה אות ג', מ"א סק"י, כס"א אות ז', ש"ץ דנ"ד ע"ב (ומ"ש הברכ"י אות ט' ויפה ללב אות ך' דנוסחת מור"ם בש"ע היה שעשני יהודי וכו' עיין מאמ"ר אות ז' מ"ש בזה) מיהו הב"ח חולק וכתב דאינו יכול לברך הגר שעשני גר או שעשני יהודי דמה שנכנס לדת יהודית הוא ע"י בחירתו שמסר הקב"ה ביד האדם ולא שייך לומר שהוא ית' עשאו גר שקבל דת משה וישראל ולכן אין הגר מברך מאלו ג' ברכות אלא שנים שלא עשני עבד שלא עשני אשה ודלא כהגהת ש"ע וכו' עכ"ל, וכ"כ הפר"ח אות ד', והל"ח רות פ"ט כתב דאם יברך שעשני יהודי לא יוכל לברך עוד שלא עשני עבד יעו"ש, ובדברינו לעיל אות ל"ג והשכנה"ג בהגב"י אות ה' כתב דאף אם יברך שלא עשני גוי אין קפידא דהכוונה שלא עשני שאשאר גוי ומ"מ יותר נכון לברך תחת כנפי השכינה עכ"ל, וכ"כ המ"א סק"י דיכול לברך שלא עשני גוי יעו"ש, וכן פסק היד אהרן בהגב"י להלכה דגר יכול לברך שלא עשני גוי יעו"ש ועיין ברכ"י אות ט' מ"ש על דברי היד אהרן וסיים וז"ל ואנן בעניותן מסתברא לן איפכא כיון דמצינו גדול מרבוותא קמאי הרמ"ה שכתב דלא יברך ברכה זו ומייתו לה או"ח ומהרד"א וגם אשור נלוה עמה מרן ז"ל דנראה דמסכים עמהם וגם הב"ח והשל"ה הביאו המ"א והפר"ח ומהר"י הלוי שהביא בס' יד אהרן הסכימו לזה וכן נראה דעת מהריק"ש בהגהותיו הכי נקטינן עכ"ל, וכ"כ בספרו קש"ג סי' ה' אות כ"ו והביאו ש"ץ דף נ"ד ע"ג וכתב דכן נראה הסכמת מהר"י עייאש בס' מטה יהודה עכ"ד, וכיון דדבר זה לא נפיק מפלוגתא יש לברך הגר שלא עשני גוי בלא שם ומלכות: