Kaf HaChaim on Orach Chaim 46:47 כף החיים על אורח חיים מ״ו:מ״ז

מז) [סעיף ו'] יש נוהגים לברך הנותן ליעף כח ואין דבריהם נראין, הגהה, אך המנהג פשוט בבני האשכנזים לאומרה, וכ"כ האר"י ז"ל בשער הכוונות דף ב' ע"ב וז"ל דנכון לאומרה והיא אחת מן י"ח ברכות האלו שתיקנו קודם התפילה, ואעפ"י שיש מגמגמין בדבר זה עכ"ז ראוי הוא לאומרו עכ"פ וכמו שנבאר סודה בע"ה, והטעם שהשתי ברכות אלו שהם מלביש ערומים וברכת הנותן ליעף כח נתקנו לסוד מה שנתבאר עתה בע"ה, והוא כי הנה אין אדם בארץ אשר לא יחטא וע"י כך מפשיטין מעליו לבוש הקדושה ומלבושין לנשמתו מלבוש הקלי' בגדים צואים כדמיון מש"ה ויתנצלו ב"י את עדים ונמשך עליהם זוהמת הנחש וכדמיון אדה"ר שנאמר בהם וידעו כי ערומים הם ואח"כ כתיב וילבשם כתנות עור משכא דחויא, והנה הכל הוא כפי ערך החטא כי אם החטא הוא קל מתחלש כח הלבוש ההוא בסוד צור ילדך תשי וכו' אבל איננו מסתלק מעליו, ואם החטא הוא חמור מסתלק הלבוש לגמרי מעליו, וכנגד ב' בחינות אלו נתקנו ב' ברכות אלו, וענינם הוא כי הנה בכל לילה כאשר האדם מפקיד נשמתו ביד המלכות העליונה בסוד בידך אפקיד רוחי הנה היא מחדשת אותה בסוד חדשים לבקרים וכו' ומי שנסתלק ממנו לבושו נותנת אליו בבקר בחי' לבוש, ומי שיש לו לבוש אלא שנחלש היא נותנת נח הלבוש ההוא וכו' והרי נתבאר ברכת מלביש ערומים שנתקנה כנגד מי שנתפשט מעליו לגמרי מלבוש הקדושה והנה הוא מתחדש עתה בבקר לגמרי וכנגד הבחי' השני שנחלש מלבושו אך לא נפשט לגמרי תקנו ברכת הנותן ליעף כח והדבר מבואר עכ"ל. וכ"כ בפע"ח שער התפלה פ"ב. עו"ת די"ג ע"א הנ"מ. ועיין נה"ש די"ז ע"ג הנד"מ. וכתב הרב נתן שפירא בס' מצ"ש מאחר שהרב זלה"ה הסכים לאומרה בודאי שע"פ רוח הקדש נאמרה לו יעו"ש. והלק"ט סי' קפ"ה כתב דהוא ז"ל נוהג לאומרה. וכן הסכמת מט"י אות י"ב, וכ"כ הברכ"י אות י"א וז"ל עתה נתפשט המנהג בגלילותינו לברך זאת הברכה עפ"י כתבי רבינו האר"י ז"ל כי אף דקבלנו הוראות מרן ז"ל קים לן דאלמלא מרן אף הוא ראה דעת קדוש האר"י זצ"ל גם הוא יודה לברכה. ומה גם שכתב הכנה"ג דאיכא מאן דשמע דהדר ביה מרן ז"ל בסוף ימיו. וכן ראוי לנהוג ודלא כהפר"ח עכ"ל וכ"כ הברכ"י שם בשיו"ב אות ח' בשם הרמ"ע וכתב שראויה ברכה זו שתאמר אחר מלביש ערומים קודם להתעטף בציצית יעו"ש. והב"ד הש"ץ דמ"ח ע"ד וכתב דמי שנוהג כדעת האר"י ז"ל צריך ליזהר לאומרה אחר מלביש ערומים דוקא יעו"ש, והב"ד שע"ת אות יו"ד. וכ"כ קש"ג סי' ה' אות טו"ב. סידור בי"ע אות ח' כף החיים סי' ט' אות יו"ד. יפה ללב אות כ"א. וכתב דעכשיו נתפשט המנהג גם בבני הספרדיה בכל המקומות אפי' בחו"ל לאומרה בשם ומלכות ככל הברכות ע"פ כתבי רבינו האר"י זצ"ל וכן העד העיד כס"א באות ט' ודלא כהשו"ג אות ך' שכתב ובחוץ לארץ אין נוהגים לאומרה יעו"ש. וכ"כ בן א"ח זלה"ה פ' וישב אות ח' וכן המנהג עתה פשוט בכל המקומות בין בארץ בין בחו"ל וכמ"ש היפה ללב ז"ל: