Kaf HaChaim on Orach Chaim 47:22 כף החיים על אורח חיים מ״ז:כ״ב

כב) [סעיף י'] אם הפסיק מללמוד ונתעסק בעסקיו כיון שדעתו לחזור וללמוד לא הוי הפסק. משמע דמי שאין דרכו ללמוד ונמלך ללמוד צריך לברך. וכן כתב הרא"ש בתשו' סי' י"ב. מ"א סק"ט (ומ"ש הפר"ח אות ז' עיין מ"ש עליו יד אהרן בהגה"ט) אמנם הט"ז סק"ח כתב דאין הפסק מפסיד כלום מטעם שחיוב הלימוד תמיד רובץ עליו אלא שהטרדא פוטרתו וכל שעה שאינו טרוד חל עליו החיוב על כן א"צ לחזור ולברך. וכתב וכן מורה לשון הש"ע יעו"ש. והב"ד א"ר אות ח' וכתב דיש להקל בספק ברכות וכן הסכים מט"י אות י"ג, על כן נכון לכוין בבקר בשעת ברכת התורה על כל מה שילמוד באותו היום ובלילה שאחריו עד שישן כדי להנצל מספק: