Kaf HaChaim on Orach Chaim 47:25 כף החיים על אורח חיים מ״ז:כ״ה

כה) [סעיף יא'] שינת קבע ביום על מטתו הוי הפסק. וי"א דלא הוי הפסק וכן נהגו. וכ"כ הרא"ם ז"ל בח"א סי' ו'. כנה"ג בהגב"י, וכ"כ סוב במקו"ח אות ב' ר"ז אות ז'. סידוד בי"ע אות י"ז. ועיין מש"ל סי' טו"ב אות ב' וסי' ח"י אות ז' ומ"ש ח"א כלל ט' אות ז' ודוק. ועיין חס"ל אות ד' שכתב דנכון לברך בהרהור או בלא הזכרת שם ומלכות יעו"ש, וכ"כ הרה"ג בן איש חי ז"ל פ' וישב אות י"ב, ולפי מ"ש לעיל סוף אות כ"ב דנכון לכוין בבקר בשעת ברה"ת לפטור כל לימוד שלאותו היום והלילה שאחריו עד שישן אפשר דמועיל גם לשינת קבע על מטתו וא"צ לברך גם בלי שם ומלכות: