Kaf HaChaim on Orach Chaim 47:30 כף החיים על אורח חיים מ״ז:ל׳

ל) שם חוץ מברכת הנותן לשכוי וכו'. שימתין מלאומרה עד שיאור היום, והפר"ח אות י"ג כתב דמגמרא וזוהר משמע דזמנה מחצות הלילה אם שמע קול תרנגול וגם הרא"ש יודה לזה. אלא מילתא פסיקתא נקט הרא"ש שבבקר ודאי יברך ברכה זו ואין הכי נמי שכל ששמע קול התרנגול מחצות הלילה ואילך ולא היו ידיו נקיות שיכול לברך ברכה זו כל שעה שירצה אפילו קודם אור היום יעו"ש. וכ"כ המחב"ר אות ו' וז"ל בזוהר מפורש דאחר חצות היו מברכין אותה. ובספר הפרדס לרש"י כ"י כתב דכך היה מנהגו של רש"י זצ"ל לברך כל הברכות וגם ברכת הנותן לשכוי בקומו באשמורת. וכ"כ האר"י ז"ל וכן נהגו שלמים וכן רבים עכ"ל והב"ד ש"ץ דמ"ז וסידור בי"ע אות ג' ושע"ת אות י"ג. וכ"כ בספרו קש"ג סי' ה' אות י"א וז"ל הנותן לשכוי יש לברכה אחר חצות כשקם באשמורת אף שלא שמע קול התרנגול עם שאר הברכות אף שלא נתחייב בהן מחב"ר סי' מ"ז. וכן מצאתי בס' הפרדס כ"י שהשיבו מן השמים לרבינו יעקב ממרו' שאפי' לא שמע קול תרנגול וכיוצא יברך עכ"ל. וכ"כ אנן לעיל בס"ד סי' מ"ו או' יוד ואו' י"א יעו"ש, ומ"ש המט"י או' י"ז דעדיף טפי להניחה עד אור היום ואינו מפסיד יעו"ש אינו כן לדעת המקובלים אלא הוא מפסיד אם מאחרה כמש"ל סי' מ"ו אות מ"ט יעו"ש. ועיין עוד בדברינו לשם אות ח"י ואות ן':