Kaf HaChaim on Orach Chaim 5:14 כף החיים על אורח חיים ה׳:י״ד

יד) כוונת אמן נחלק לג' חלקים, החלק הא' הוא דבר שאין בו בקשה ותחנה כלל אלא הכל הוא שבח והודאה כגון ברכת אלהי ושאר ברכות של שחרית וג' ראשונות של תפילת י"ח וברכת מודים וכן נודה לך והטוב והמטיב שבברכת המזון וכן ברכות הנהנין וברכות המציות ודומיהן צריך לכווין אמת הוא מ"ש המברך ושהוא מאמין בזה. הח"ב הוא דבר שאין בו הודאה כלל אלא הכל הוא בקשה ותחנה לבד כגון קדיש וזכרינו שביעלה והרחמן בברכת המזון וכיוצא צריך לכוין יה"ר שיאמנו דברי בקשות המבקש ושכן יקיים ה' את דברו. הח"ג הוא דבר שיש בו הידאה ובקשה שתיהן ביחד כגון כל ברכות אמצעיות שבי"ח וגם רצה ושיש שלום שכלם הה תחלתן בקשה וסופן הודאה וכיוצא באלו אז צריך לכוין ב' הכוונות הנז' דהיינו אמת היא הברכה שבירך המברך שהוא חונן הדעת ויה"ר שהוא יקיים ויאמן דברי המבקש וכן כולם וכיוצא באלו. זכ"ל ח"א אות א' יעו"ש, וכן נוטין דברי החיד"א בקשר גידל סי' ט' אות ט' וקי' ש"ע סי' ו' אות ח' וכ"כ בן א"ח פ' תרומה אות י"א. ויש אומרים שגם בשתי הברכות של מגן אברהם ומחיה המתים יכוין בשתיים ורק האל הקדוש הוא ר"ל אמת, בן א"ח שם:

יד) וצריך לתת דעתו ע"ז שאם אומר על שבחיו ותואריו אמן שיהיה כן הוא כרשע כופר כי הוא כמסתפק אם יש בו שבחים אלו ומבקש שיהיה כן ח"ו וכן אם מכווין על הבקשות שאמת היא הבקשה הוא ככסיל באולתו, זכ"ל שם, ומ"ש בש"צ דף פ"ה ערוב פרשיות כתב עליו שם הזכ"ל דאין ספק שטעות המדפיס הוא עי"ש: