Kaf HaChaim on Orach Chaim 51:5 כף החיים על אורח חיים נ״א:ה׳

ה) ואם החזן סיים ברכה אחרת והוא אמר ברכה אחרת מותר לענות אמן. מ"א שם. א"ר שם. ר"ז שם, סו"ב אות ב'. מיהו הרב יד אהרן בהגה"ט חלק על דברי המ"א הנ"ל וכתב דאין נראה לחלק בין הברכות שוות לכשאינן שוות לדעת הרח"ש דהכל נראה כעונה אמן אחר ברכותיו עד כאן לשונו. וכן נראה דעת המאמ"ר אות א' אבל הברכ"י אות ג' פסק כדברי המ"א וכתב דלא כהרב יד אהרן. וכן פסק בספרו קש"ג סי' ז' אות כ"ו. וכ"כ הרב המגיה בש"ץ דס"ז ע"א ועי"ש שכתב על דברי המאמ"ר שהוא דוחק גדול וסיים כיון דלדעת האומרים חייב לענות אמן אם לא יענה גדול עונו מנשוא כנודע עונשו של ביטול אמנים ולדעת הי"א דסבר דלא יענה אינו אלא משום דמחזי כעונה אמן אחר ברכותיו וזה אינו כ"כ איסור גדול ולא אמרו אלא מגונה הוי וכמ"ש הפר"ח ז"ל דהעונה אמן אחר ברכותיו מגונה הוי אבל שתוקי לא משתקינן ליה. וכדאמרינן פ' אין עומדין עי"ש. א"כ כל כי האי מילתא דנידון דידן יענה אמן מפני הספק של חומר ביטולו ואפי' גנאי ליכא עכ"ל. וכ"כ שע"ת אות ב':