Kaf HaChaim on Orach Chaim 51:7 כף החיים על אורח חיים נ״א:ז׳

ז) [סעיף ד'] צריך ליזהר מלהפסיק בדיבור וכו' לפי דב"ש הוי ברכה שלפני פסוקי דזמרה וישתבח הוי ברכה אחרונה. טור. מ"א סק"ג. ר"ז אות ד'. ועיין לקמן ריש סי' נ"ד ואפי' בלשון הקדש אסור להפסיק בדיבור. וכן בכל מקום שאסור להפסיק אסור אפי' בלשון הקודש. מ"א ריש סי' ס"ו. סידור בי"ע אות ה'. קיצור ש"ע סי' י"ד אות א'. ועיין לקמן אות ט"ו ובסי' ס"א אות א' ולעיל סי' כ"ה אות ג"ן. ואם עבר והפסיק בדיבור בין ב"ש לפסקד"ז או באמצע פסקד"ז א"צ לחזור ולברך ברכת ב"ש כ"מ מדברי מרן ז"ל שכתב צריך ליזהר וכו' משמע דאינו אלא זהירות בעלמא אבל לא שצריך לחזור הברכה אם הפסיק ול"ד לברכת המצות והנהנין דהתם תיקנו הברכה בשביל המצוה או ההנאה ההיא אבל הכא לא תיקנוהו בשביל הזמירות אלא תיקנוהו ע"פ פתקא דנפל מן שמיא רק שקבעוהו קודם הזמירות ודו"ק. ודלא כמ"ש זכור ליצחק הררי סי' ז' וסי' ח':