Kaf HaChaim on Orach Chaim 53:64 כף החיים על אורח חיים נ״ג:ס״ד

סד) [סעיף יד'] סומא יורד לפני התיבה וכו' אדם שפגעה בו מדה"ד שנפלו לו זרועותיו ואם ראוי להיות ש"ץ פשיטא דראוי וראוי הוא ואדרבא מצוה מן המובחר דממ"ה חפץ להשתמש בכלים שבורים ולא כדרך מדת בשר ודם וכדכתיב לב נשבר ונדכה אלהים לא תבזה ולא נפסלו במומים אלא כהנים. ב"ח בשם מהר"ם. והב"ד שכנה"ג בהגב"י אות יו"ד. מ"א ס"ק ח'. יד אהרן בהגה"ט. א"ר אות יו"ד. ש"ץ דע"ב ע"ג. ר"ז אות ח'. אבל בזוהר פ' אמור דף צ' ע"ב כתב מאן דאיהו פגים לא אתחזי לשמשא בקודשא וכו' וא"ת הא קבה"ו לא שרי אלא באתר תבירא במאנא תבירא דכתיב ואת דכא ושפל רוח' האי אתר שלים יתיר הוא מכולא בגין דמאיך גרמיה למשרי עליה גאותא דכלא גאותא עילאה ודא הוא שלים. אבל לא כתיב ואת עור ושביר וחרום ושרוע. אלא ואת דכא ושפל רוח. מאן דמאיך גרמיה קבה"ו זקיף ליה עכ"ל ועי"ש שהביא עוד פסוק הקריבהו נא לפחתך וכו' בר נש מנייכו אי בעיתו לשלומי למלכא ולקרבא קמיה דורונא אתון משדרין ליה בפגימא או לא. הירצך או הישא פניך בההוא דורונא כ"ש וכ"ש דאתון מקרבין קמאי בר נש פגים לקרבא דורונא הא דורונא דילכון לכלבא אתמסר דודאי ב"נ דאיהו פגים פגים הוא מכלא פגים הוא ממהימנותא ועל דא כל איש אשר בו מום לא יקרב עכ"ל. ואע"ג דהכא מדבר על כהן בעל מום עיין בזוהר ויקרא והב"ד לעיל אות ט"ז שהשוה ש"ץ לכהן וא"כ לפי דברי הזוהר אין למנות ש"ץ בעל מום. וכ"כ מ"א באות הנז'. י"א שם. א"ר שם. ש"ץ שם. וכ"כ הרב אות י"ב. ועיין מש"ל אות מ"ג ובאות שאחר זה: