Kaf HaChaim on Orach Chaim 53:73 כף החיים על אורח חיים נ״ג:ע״ג

עג) [סעיף יט'] יש מונעים גר מלהיות ש"ץ ונדחו דבריהם. לפי שלא יוכל לומר אלהי אבותינו. ונדחו דבריהם דכתיב כי אב המון גוים נתתיך דהיינו מכאן ואילך תהיה אב המון לכל גוים. ב"י. לבוש. ט"ז סק"ט מ"א ס"ק י"ט. וכן פסק מרן לקמן סי' קצ"ט סעי' ד'. ועיין פרמ"ג א"א אות י"ט שכתב דמכאן משמע דגר בכלל הערבות ואם יצא מוציא אחרים אבל עבדים אינם בכלל הערבות דלא נזכרו פ' נצבים יעויין שם:

עג) שם אפי' יחיד יכול לעכב ולומר איני רוצה שפלוני יהיה חזן וכו' אעפ"י שיחיד מוחה בחזנות לאו כל כמיניה אם לא שהוא אדם חשוב וכל מעשהו לשם שמים ונותן אמתלא לדבריו על מה אינו רוצה בו אם אומר ששונא אותו לאו כל כמיניה שישנא את אחיו בלבבו אם לא עד תוכחה וא"כ ילבן דבריו ויוכיחו ביניהם. ומיהו אם ידוע באמת ששונאים זה את זה פשיטא שיכול למחות בו אפי' אינו חשוב אלא שהוא אמוד והוא מהנושאים עולים ומסים. רש"ל פ"ק דחולין סי' פ"ז והביאו שכנה"ג בהגב"י אות י"ט. וכתב עליו וז"ל לא כתב הרב שצריך שיהא מהנושאים עולים אלא כשאינו רוצה אותו מפני שנאתו אבל בנותן אמתלא לדבריו שאינו ראוי להיות ש"ץ אפי' מי שאינו נושא בעול יכול למחות עכ"ל. ועיין לקמן אות ע"ו. ולבוש סעי' ך' כתב דבזמן הזה אין יחיד יכול למחות יעו"ש. והביאו מ"א סק"ך וא"ר אות כ"ד. ועיין לקמן אות ע"ז ואות ע"ח. ונראה דהכל לפי מנהגי הקהל: