Kaf HaChaim on Orach Chaim 55:71 כף החיים על אורח חיים נ״ה:ע״א

עא) שם דהיינו כשסוגר ממקום שפה פנימית של עובי הדלת ולחוץ כלחוץ. מבואר דגם אנף עצמו דהיינו העומדים באסקופת ביהכ"נ בעובי הפתח כלחוץ דהא פי' רש"י דאגף עצמו קרי משפה הפנימית של עובי הפתח עד מקום הנקשה. ואף שלשון ש"ע עובי הדלת ולשון רש"י עובי הפתח מ"מ משמע מלשון הש"ע דהיא היא ודו"ק. וכ"מ מע"ץ שכן פירש דברי ש"ע וכן פי' מ"א ס"ק י"א. והטעם נ"ל אף שכתב ב"י דמשמע ליה בש"ס שהוא כלפנים מ"מ כיון שהביא בסוף דברי רבינו ירוחם שכתב בהדיא שהוא כלחוץ. ביטל דעתו מפני דעת רבינו ירוחם. א"ר אות י"א. וכ"כ ר"ז אות ט"ו דלאו מקום עובי בלבד אלא כל מקום חפיפתה שהיא חופפת על האסקופה עד מקום שהיא נוקשה בו כגון שהדלת קבוע באמצע עובי האסקופה וסובבת על צירה מצד פנים לצד חוץ עד כנגד הציר הרי כל עובי האסקופה משפה הפנימית עד מקום הנקישה שהוא כנגד הציר ולחוץ הכל כלחוץ עכ"ל. וכן העו"ת אות ז' הגם שכתב דהש"ע לא כתב באגף עצמו מה דינו וכו' מ"מ סיים לדינא משמע בב"י שמסכים לדברי רבינו ירוחם דאגף עצמו כלחוץ יעו"ש. ועיין מ"ש א"ר שם על העו"ת ומ"ש הפרמ"ג אות י"א ומאמ"ר אות ט"ו על הא"ר ומ"מ יש להחמיר ולחשוב האסקופה כולה כלחוץ ואעפ"י שהדלת הוא בשפה החיצונה של האסקופה וכשהדלת נסגרת תהיה האסקופה בפנים. ועי"ש במ"א שכתב בשם ספר התניא דף ע"ב דפסק דהוי כלפנים וכתב שכן משמע בגמרא יעו"ש. והביאו א"ר שם והמחב"ר אות ז' יעו"ש. וכן פסק הרב מהר"י חזן ז"ל בס' תק"ל ח"א סי' רמ"ט ע"ד דאגף כלפנים ודלא כרי"ו וב"י דסברי אגף כלחוץ יעו"ש והביאו סידור בי"ע בדיני הקדיש אות ל"ד וכתב וז"ל ולענין מעשה יש להחמיר שלא לצרף להעומד באגף לא עם אותם שבבית הכנסת משום דעת רי"ו והב"י דסברי דאגף כלחוץ. ולא עם אותם שבעזרת בהכ"נ משום דעת השבולי לקט והתניא דסברי דאגף כלפנים עכ"ל. וכן יש להורות: