Kaf HaChaim on Orach Chaim 58:10 כף החיים על אורח חיים נ״ח:י׳

י) שם הגהה, שיעור הנץ החמה הוא כמו שיעור שעה אחת וכו'. כ"כ הטור בשם הרמב"ם ז"ל אבל מרן ז"ל בב"י כתב וז"ל דבנוסחא אחרת מצאתי בדברי הרמב"ם כתוב במקום שיעור שעה אחת עישור שעה אחת עכ"ל ובכ"מ על הרמב"ם פ"א דק"ש דין י"א כתב מרן ז"ל שם ע"ז שהיא נוסחא אמיתית יעו"ש, וכן הסכים הפר"ח והמו"ק יעו"ש, וכ"כ העט"ז אות ג' יעו"ש, ועיין מ"א סק"ב שכתב דלענין הדין אין חילוק בין הגירסאות ומ"ש עליו מחה"ש ופרמ"ג בא"א אות ב' יעו"ש. והרב הגאון מהר"א מוילנא בביאורו על הש"ע כתב על דברי הגהה זו וז"ל כתבו האחרונים שט"ס וצ"ל עישור שעה, ונראה שגם זה טעות וצ"ל שליש עישור שעה יעו"ש, וכ"כ הרב מנחת כהן בשער מבוא השמש מאמר ראשון פ"ז שאחר שהוכיח שנוסחא אמיתית היא כמ"ש מרן ז"ל. סיים וז"ל אעפ"י ששיעור זה הוא יותר גדול מן השיעור שכתבתי למעלה משם מהר"ם אלשקאר היינו משום שזמן זה זמן התחלת ק"ש עד שיעלה גוף השמש הוא עישור שעה אבל גוף השמש אינו אלא שני דקים ושני שלישי דק עכ"ד יעו"ש, וכבר האריכו בזה בס' אהל מועד נתיב ד' סביב לאהל ויריעות האהל שהביאו דברי הראשונים והאחרונים וסתרו ראיית הב"ד חא"ח סי' ל"ו שכתב הנץ החמה הוא שעה אחת קודם שנראה לנו השמש על הארץ והעלו דהנץ החמה הוא כשגוף השמש יצא על הארץ ונראה לנו לעינים יעו"ש, וכן בס' וזרח השמש האריך הרחיב בזה בשם ראשונים והאחרונים והעלה דהנץ החמה הוא כשהשמש נראה לנו לעינים וכתב שכן הוא נמי דעת מרן ז"ל בב"י יעו"ש, וכן מנהג בית אל יכב"ץ וגם בפה עיר קדשינו ירושת"ו יש הרבה קהלות שמתפללים עם הנץ החמה וממתינים עד שיצא גוף השמש על הארץ ונראה לעינים ואחר כך מתחילין תפלת י"ח, ועיין רב פעלים ח"ב סי' ג' ובספרו בן א"ח פ' וארא אות ג' מ"ש בזה יעו"ש. אלא מפני ששמעתי אומרים שפעם אחת ראו נשים שמשתחוות לשמש ביציאתה והוא בעבור שראו שהאנשים ממתינים מלהתפלל עד צאת השמש נ"ל דיותר טוב לחשוב הזמן של יציאת השמש יום ביומו ולראות במראה השעות זמן צאתה ולהתפלל ולא ישאו למרום עיניהם כל שעה לראות בגגין ובכתלים אם יצא השמש אם לאו כי בזה יש אוושא מילתא ויש לחוש מפני הנשים וע"ה שלא יסברו שהם מתאחרים מפני כבוד השמש שיש בה ממשות ח"ו. ועוד יש לחוש שמפני ראיה זו יסיחו דעתם מן התפלה ומן התפלין אלא יותר טוב לראות במראה השעות כמ"ש ועיין לקמן סי' צ"ד סעי' א' בהגהה ודו"ק. ואע"ג דאינם יכולין לצמצם הזמן בכיוון לא אכפת שהרי בגמרא ברכות דכ"ט ע"ב ובשבת קי"ח אמרו מצוה להתפלל עם דמדומי חמה. ופי' רש"י ז"ל שם בשבת וז"ל דמדומי חמה כשהיא אדומה, שחרית אחרי הנצה מיד היא אדומה, וערבית סמוך לשקיעתה עכ"ל משמע שכל זמן שהיא אדומה קרוי דומדומי חמה והוא מצוה מן המובחר. ואם כן אם יתאחרו דק אחד או שני דקים לצאת מידי ספק לא אכפת שעדיין היא אדומה ודו"ק. כי מזה יש ראיה גם כן למ"ש מקודם כי הנץ החמה הוא אחר יציאת השמש על הארץ ונראה לעינים ולא כמ"ש בי"ד. ועוד עיין מש"ל אות ח' ולקמן אות כ"א: