Kaf HaChaim on Orach Chaim 59:21 כף החיים על אורח חיים נ״ט:כ״א

כא) שם וי"א שיחיד מדלגה ואינה נאמרת אלא בצבור וכו'. וכל שיש שם עשרה אע"ג דאין כולם עונים כאחד אלא שיש ג' או ד' שעדין לא הגיעו לומר קדושה עם הש"ץ אפ"ה בדיעבד מצטרפין דחשיב נאמרת בציבור כמש"ל סי' ה"ן אות מ"ח לענין קדיש וברכו יעו"ש וה"ה לענין קדושת יוצר ובא לציון דדיניהם שוין לקדיש וברכו כמ"ש בש"ע סי' נ"ה סעי' א'. רק בקדושת חזרת העמידה צריך דוקא עשרה עונים כאחד כדי שיהיו תשעה מכוונים לברכות הש"ץ וכמש"ל סי' נ"ה אות מ"ח יעו"ש. ועיין לקמן אות כ"י. ומ"ש הפר"ח אות ג' דכשיחיד מתפלל לבדו בשביל שאיחר לבא כיון דאיכא ציבור אומרה אפילו בלחש וזה מוסכם לכ"ע עכ"ד כבר הקשה על דבריו המאמ"ר אות ו' וכתב דמדברי כל הפוסקים משמע דלי"א הסוברים דאין יחיד אומר אותה קדושה ס"ל דקדושה זו היא כדין כל דבר שבקדושה כגון קדיש וברכו וכו' וכי היכי דאין לו לאדם שאיחר לבא לבית הכנסת לומר קדיש וברכו וכו' מפני שיהיו שם ציבור ה"נ קדושת יוצר ויעו"ש שכתב שכן הוא משמעות לשון מרן ז"ל בש"ע יעו"ש. והב"ד ש"ץ דצ"א ע"ג: