Kaf HaChaim on Orach Chaim 59:26 כף החיים על אורח חיים נ״ט:כ״ו

כו) [סעיף ד'] ברכת יוצר וערבית אומר עם הש"ץ בנחת. הגהה. וימהר לסיים קודם שיסיים הש"ץ. ויענה אמן אחר הש"ץ. זהו דעת מור"ם ז"ל דפסק כדעת הרא"ש אבל דעת מרן ז"ל אין לענות אמן על שום ברכה מברכות ק"ש דכתב בב"י וז"ל מ"מ לא נהגו העולם כדברי הרא"ש ואינם עינים אמן כלל אחר שום ברכה מברכות ק"ש אלא אומרים עם ש"ץ מלה במלה כל הברכה וחתימתה ושוב אין להם לענות אמן דא"כ ה"ל עונה אמן אחר ברכותיו. וכ"כ מהרי"ק בשורש מ"ב שהוא לא היה נוהג כמנהג הרא"ש בזה עכ"ל. ופי' דבריו הוא דלא נהגו העולם לענות אמן כלל אחר שום ברכה מברכות ק"ש לא אחר יוצר המאורות ולא אחר באהבה משום הפסק דכיון שאומר הברכות על ק"ש אין לו להפסיק בין הברכה ובין הדבר שמברכין עליו וכמ"ש ב"י בשם הר' יונה אלא דלכתחלה אומרים עם הש"ץ מלה במלה וכו' כדי לצאת גם לדעת הרא"ש דדודאי גם להרא"ש אם סיים עם הש"ץ אין לו לענות אמן משום דהוי עונה אמן אחר ברכותיו ותניא בפרק ג' שאכלו הרי זה מגונה כמ"ש ב"י. ומ"ש ב"י אח"כ בשם הרמ"ה שאם אירע שסיים קודם ש"ץ עונה אחריו אמן הוא לדעת הרא"ש אלא רק שמביא ממנו ראיה שא"צ למהר לסיים קודם ש"ץ ויפה עושים העולם כדי לצאת לכתחלה יעו"ש ודו"ק ועיין שע"ת אות ה'. וער"ה סי' ס"א אות ב' וכ"כ מט"י אות א' דלסברת מרן ז"ל לא הותר לענות אמן כלל בין בברכה א' יבין בברכה ב' יעו"ש. וכ"כ ברכ"י סי' ס"א אות ב'. ש"ץ דפ"ו ע"ג. וכ"כ א"א אות א' בשם מהריק"ש. סידור בי"ע אות ג'. יפה ללב אות ד'. ועיין לקמן אות כ"ח ועוד עיין לקמן סי' ס"ו סעיף ג'. ובדברינו לשם אות כ"ג בס"ד: