Kaf HaChaim on Orach Chaim 60:10 כף החיים על אורח חיים ס׳:י׳

י) [סעיף ד'] יש אומרים שאין מצות צריכות כוונה. וי"א שצריכות כוונה וכו' וכן הלכה. ודוקא במצות דאורייתא אבל במצות דרבנן אין צריכות כוונה. הרדב"ז ח"א סי' ך' משפט צדק ח"ב סי' ס"ב. כנה"ג בהגה"ט סס"י תקפ"ט. מ"א סק"ג. א"ר אות ג'. ועיין להפר"ח סי' תפ"ט אות ד' שכתב דכן הוא נמי דעת מרן ז"ל אבל הוא ז"ל ס"ל דגם במצות דרבנן בעי כוונה ואי לא לא נפיק יעו"ש. אמנם מהרח"א ז"ל בס' מקראי קודש חלק על הפר"ח וכתב דדעת מרן ז"ל גם במצות דרבנן צריך כוונה יעו"ש והביאו ברכי סי' תפ"ט אות י"ג. ועיין שם בברכ"י מה שהאריך בזה ועיין ער"ה בזה הסי' אות א' ומ"ש הפרמ"ג בא"א אות ג' וית' עוד מזה לקמן סי' תע"ה על סעי' ד' יעו"ש. נמצא דדבר זה בפלוגתא שניא. ולפי דברי האר"י ז"ל כל מצוה שהיא בלא כוונה כגוף בלא נשמה שכתב בע"ח בשער מ' פ"ב וז"ל דע כי כל בחי' מצות מעשיות וברכותיהם כמו ציצית ותפילין ואכילת מצה וסוכה ולולב וכיוצא בזה כולם הם בחיציניות העולמות אעפ"י שיש בהם בחי' מוחין הם בחיצוניות וכל מצוה שהיא בדיבור לבד כמו תפלה הכל הוא בפנימיות וכו' אור פנימי כנגד מעמה ואור מקיף כנגד הברכה. כמו ג' סעודות דשבת אכילת מצה בפסח וקדוש שבת שעל היין וציצית וסוכה ולולב ותפילין. אכן כל דבר התלוי בפה לבדו כגון התפלה ועסק התורה הכל תלוי בפנימיות. ואמנם הכוונה במחשבה הוא הנשמה בין בחיציניות כמו כוונת עשיית המצות שהוא בחיצוניות וכן הוא נשמה לפנימיות כגון כוונת התפילות וכו' כי החיצוניות והפנימות הכל הוא בבחי' הכלים. וכיוצא בו בנשמות יש חיצוניות ופנימיות שהוא נשמת חיצוניות. לכלי חיצוניות ונשמת פנימיות לכלי פנימיות. וכ"ז בבחי' אור פנימי וכנגדן בבחי' אור מקיף עכ"ל. הרי ידעת כי על ידי עשיית המצות בין אם היא על ידי מעשה כגון סוכה ולולב וכו' בין אם היא על ידי הדיבור כגון תפלה ות"ת וכו' על ידי עשיית גוף המצוה נעשה בחי' הגוף כלי שהוא בחי' וע"י כוונת המחשבה נעשה בחי' נשמה אבל אם לא יכוין במחשבה הויא עשיית המצוה כגוף בלא נשמה. וכן כתב הרב שם בע"ח שער מ"ט פ"ה לא נתן הקב"ה תורה ומצות לישראל אלא לברר ולצרף ולהסיר הסוגים מן הכסף שהם לבוש הנשמה וט"י כונת האדם בתורה ובמצות נגמר לבוש הנשמה יעו"ש: