Kaf HaChaim on Orach Chaim 61:12 כף החיים על אורח חיים ס״א:י״ב

יב) שם מסיים ש"ץ ה' אלהיכם אמת וחוזר ואומר בקו"ר ה' אלהיכם אמת. משמע שצ"ל הש"ץ ב"פ אמת אחד בסיום ואחד בחזרה. אבל בס' עשרה מאמרות מאמר אם כ"ח ח"א סי' י"ז כתב דש"ץ אינו אומר בלחש אמת ויחיד אומר בלחש אמת ואינו חוזר ואומר אמת ונמצא דהוי רמ"ח תיבות מכוון אבל אם אומר בלחש אמת ואומר אמת הוי רמ"ט תיבות עכ"ל. והביאו מ"א סק"א, ש"ץ דף צ"ט ע"ב. וכ"כ הרמ"ע באלפסי זוטא פרק היה קורא וז"ל והלכתא אינו חוזר ואומר אמת פי' יחיד אומרו בסוף הפרשה בלבד וש"ץ אינו אומרו אלא בחזרת ה' אלהיכם נמצא אמת אצל כל אדם ואינו בחזרה כלל עכ"ל. והביאו מחב"ר אות ג' ומנהג העולם שהש"ץ מסיים ה' אלהיכם בקול רם והצבור עונים אחריו אמת והוא אינו אומר אמת ואח"כ חוזר ואומר ה' אלהיכם אמת בקול רם והציבור אינם חוזרים לומר אמת אלא אומרים ויציב וכו' ונמצא אמת ביד כל אחד בלבד ומ"ש החס"ל או' ג' דאם גמר קודם החזן יסמוך ה' אלהיכם לאמת שהרי אמרו בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק ושם ימתין את החזן ואח"כ יתחיל ויציב ולא כמנהג העולם שממתינין אל החזן לומר אמת כולם כאחד ומפסיקין בין אלהיכם לאמת והם טועים שהרי לא התירו להפסיק שם אפי' מפני היראה וכו' עכ"ל, אינו נראה דלא אמרו שלא להפסיק אלא בהפסקה של דיבור אבל הפסקה בלא דיבור אלא בשהייה לבד לא מקרי הפסקה כמ"ש המט"י סי' ס"ו אות ב' וזכ"ל ח"ג מע' ק' או' קל"ג יעו"ש, ועוד דשומע כעונה וכוין שאומרה אחר קריאת החזן כאלו אומרה אחר קריאת עצמו ולית בזה שום חששא: