Kaf HaChaim on Orach Chaim 61:19 כף החיים על אורח חיים ס״א:י״ט

יט) שם בהגהה. ויש שכתבו דכל הקורא ק"ש ביחיד יאמר אל מלך נאמן וכו' כתב הטור בשם הרמ"ה דהמפסיק באל מלך נאמן איכא תלת דמפסיק בין ברכה לקריאה, ועוד דמפיק שם שמים לבטלה ועובר בלא תשא, דהזכרת השם הכא לית לה ענינא דמדכר לה לא להבוחר בעמו ישראל ולא לשמע ישראל והויא לבטלה, ועוד כיון דלאו לצורך ברכה היא אלא לאשלומי רמ"ח תיבות הוי ליה תוספת בק"ש והאי תוספת לא יעקב אמרו ולא משה אמרו יעו"ש. וכ"כ רש"ל בתשו' סי' ס"ד וז"ל בק"ש קבלתי לאמר אמן שמע ישראל בצבור ולא אל מלך נאמן בין ביחיד בין בצבור ואל תשגיח במהרי"ק שכתב שיש לאומרו אל מלך נאמן עכ"ל, והביאו מטה משה דיני ק"ש סי' צ' וכתב והכי נכון באם הקפידו משום הפסק מה לי יחיד מה לי צבור עכ"ד, והב"ד כנה"ג בהגב"י, ובשכנה"ג בהגב"י אות א', מ"א סק"ד. א"ר אות ו'. וגם ב"י וב"ח שכתבו מנהג קדמון הוא זה מ"מ כתבו דאח"כ בטלוהו כדי שלא יפסיק בין הבוחר בעמו ישראל לשמע ונהגו ע"פ דברי הזוהר ותיקונים לחזור הש"ץ ה' אלהיכם אמת יעו"ש. וכבר כתבנו לעיל אות ט"ז שמוכח מדברי רבינו האר"י ז"ל שאין להם מקום בכאן ואם אומרה בכאן הרי הוא מערבב הסדר אלא אף אם קורא ביחיד שרי ליה לחזור ה' אלהיכם ואח"כ אומר אמת: