Kaf HaChaim on Orach Chaim 63:6 כף החיים על אורח חיים ס״ג:ו׳

ו) שם מי שרוצה להחמיר לעמוד כשהוא יושב ולקרותה מעומד נקרא עבריין בטור סיים משם רב עמרם וצריך לגעור בו שמצותה מיושב וכתב ב"י דנראה לו שה"ק שמצותה אף מיושב יעו"ש. אבל הפרישה אות ו' כתב דמצותה מיושב דוקא קאמר יעו"ש. וכ"נ דעת מור"ם ז"ל בד"מ אות א' שכתב על דברי ב"י הנ"ל וז"ל והגמ"י פ"ב משמע דטוב יותר מיושב מעומד עכ"ל משמע דבא לחלוק על מרן ז"ל ולומר דמצותה מיושב דוקא. וכ"כ הפר"ח אות ב' דמ"ש הטור בשם ר"ע דעיקר המצוה הויא מיושב כדי שתהא דעתו מיושבת עליו ביותר וכדאמרינן בס"פ שלשה שאכלו והלכתא בכולהו יושב ומברך עכ"ד. והביאו מאמ"ר אות ב' וכתב שדבריו נכונים יעו"ש. וכ"מ ממ"ש במדרש בב"ר פ' מ"ח והוא יושב פתח האוהל ר"ב משוס ר"ל אמר ישב כתיב בקש לעמוד א"ל הקב"ה שב וכו' כך בניך יושבים כשישראל נכנסים לב"כ ונב"מ וקורין ק"ש והם יושבים לכבודי ואני ע"ג שנאמר אלהים נצב בעדת אל, וכן איתא במד"ר ס' נשא פ' י"א ובמדרש חזית בפסוק דומה דודי לצבי יעו"ש, יפ"ל אות ב', וכ"מ מדברי שער הכוו' דרוש ב', דחזרת העמידה דל"ח ע"ד ופע"ח שער הק"ש סוף פרק כ"ט דכוון דק"ש היא בבחי' עולם הבריאה צ"ל מיושב יעו"ש, ואע"ג דבשער הכוו' דרוש ו' דק"ש דכ"ב ע"ג כתב דאין אנו חייבין לאומרה וכו' משמע דאם רוצה לאומרה מעומד לא איכפת מ"מ לפי סודם של דברים מיושב עדיף כדמשמע בדרוש ב' דחזרת העמידה ופע"ח כנז' ועיין עט"ז אות ב', בן א"ח ז"ל פ' וארא אות ט"ז: