Kaf HaChaim on Orach Chaim 65:6 כף החיים על אורח חיים ס״ה:ו׳

ו) שם כגון מב"ש ואילך לא יפסיק וכו'. אבל הב"ח כתב דאפי' עוסק בזמירות מב"ש ואילך אי נמי אפי' עומד בברכות שלפני ק"ש אפי' באמצע הברכה חייב להפסיק ולקרות עם הציבור פסוק א', וכן הוא נוהג דלא כהש"ע יעו"ש והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ג', מ"א סק"ד. מיהו הט"ז סק"א כתב דבפסד"ז יש להפסיק אבל בברכות שלפני ק"ש אין להפסיק כלל בשביל פסוק א' של ק"ש אלא אז יאמר אותן התיבות בניגון הצבור של ק"ש יעו"ש, והביאו סו"ב או' ג', וכן פסק א"ר אות ג' וכ"כ הפר"ח אות ב' דמאן דפסיק בין ברכות ק"ש לקרוא פסוק א' עם הצבור כסברת הב"ח ז"ל ראוי לגעור בו יעו"ש. והביאו י"א בהגב"י. ש"ץ שם. וכ"כ ר"ז אות ב'. והל"ח שם כתב דמב"ש עד ישתבח אם ירצה רשאי להפסיק ולא עביד איסורא ואם לא ירצה יאמר התיבות בניגון הק"ש ובק"ש וברכותיה לא יפסיק אלא יאמר התיבות וכו' יעו"ש, והמש"ז אות א' כתב לדעת מרן ז"ל דאפי' בין ב"ש לישתבח אסור להפסיק יעו"ש, וכ"כ המאמ"ר אות ז'. ועי"ש שהאריך בזה וסיים וז"ל העיקר כדעת מרן ז"ל ובעל תה"ד דאיסורא איכא במילתא ואין לו להפסיק וכן נהגתי והנהגתי ודברי הא"ר בזה אינם נכונים בעיני דמסיק לדינא כדברי הט"ז עכ"ל. וכן פסק סידור בי"ע אות ב' כדעת מרן ז"ל. חס"ל אות ב', ועוד עיין מש"ל סי' נ"א אות כ"ג. וכן עמא דבר: