Kaf HaChaim on Orach Chaim 68:1 כף החיים על אורח חיים ס״ח:א׳

א) [סעיף א'] יש מקומות שמפסיקין בברכות ק"ש לומר פיוטים וכו' וז"ל שער הכוונות דף ן' ע"ג בענין הפזמונים והפיוטים שתקנו האחרונים דע לך כי מורי ז"ל לא היה אומר שום פזמון ושום פיוט ובקשה מאלו שסדרו האחרונים כגון ר' שלמה בן גבירל וכיוצא לפי שאלו האחרונים לא ידעו דרכי הקבלה ואינם יודעים מה שאמרו וטועים בסדר דבורם בלי ידיעה כלל ובפרט פזמון יגדל אלהים חי וכו' וכן ודוי אשמנו באומר ובפועל וכו' וכן ביוה"כ לא היה אומר ודוי של רבינו נסים ור' ש"ט ן' אדרוטל ור' יצחק בן ישראל שתקנו כל אחד ודוי בערבית ושחרית ובמוסף ובמנחה ובנעילה ולא היה אומר אותם כלל אבל היה אומר התפלות והבקשות ופזמונים שתקנו הראשונים כמו תפלת ר"ע ע"ה ותפלת ר"א בן ערך ותפלת רבי נחוניא בן הקנה ע"ה וכן היה אומר כל הפיוטים ופזמונים שתיקן ר"א הקליר הלא המה במחזור האשכנזים לפי שכל אלו הראשונים תקנו דבריהם עפ"י חכמת האמת והיו יודעים מה שתקנו ואף גם אם הם באמצע ברכות יוצר היה אומרם לפי שהם היו תנאים והיו יודעים מה היו מתקנים וכל דבריהם היו מסודרים ע"פ האמת ושמעתי בשם מורי ז"ל כי הקליר שסידר קרוב"ץ במחזור האשכנזים הוא ר"א ב"ר שמעון כנז' במדרש (והביאו הב"ח) ע"פ מכל אבקת רוכל זה ר"א ב"ר שמעון דהיה קראי ותנאי ופייטן וקרוב"ץ אבל אני לא שמעתי ממורי ז"ל:

א) ואמנם בעקרי המנהגים עצמם שיש הפרשים רבים ושנוים רבים בעניין נוסח התפילות בעצמם חוץ מעניין הפזמונים והפיוטים הנוספים בתוך התפילות אלא בנוסח הברכות והתפלות עצמם יש שנויים רבים בין סדורי התפלות בין מנהג ספרד ובין מנהג קאטליניא ובין מנהג אשכנז וכיוצא בזה, הנה בענין הזה א"ל מורי ז"ל שיש ברקיע י"ב חלונות כנגד י"ב שבטים וכל שבט ושבט עולה תפלתו דרך שער א' מיוחד לו וה"ס י"ב שערים הנז' בסוף יחזקאל, והנה אין ספק כ"א תפילות כל השבטים היו שוות לא היה צורך לי"ב חלונות ושערים וכל שער יש לו דרך בפ"ע אלא ודאי מוכרח הוא שכיון שתפלותיהם משונות לכן צריכים שערים מיוחדים לכל שבט ושבט, כי כפי שורש ומקור נשמות השבט ההוא כצ"ל סדר תפילתו. ולכן ראוי לכל אחד ואחד להחזיק כמנהג סדר תפילתו כמנהג אבותיו לפי שאין אתנו יודע מי הוא משבט זה ומי הוא משבט זה, וכיון שאבותיו החזיקו במנהג ההוא אולי הוא מן השבט ההוא הראוי לו אותו המנהג ועתה בא לבטלו ואין תפלתו עולה למעלה אם לא בדרך הסדר ההוא אבל צריך שתדע שאין זה אלא בענין תיבות משונות באמצע התפילה וכיוצא בו כגון להקדים הודו קודם ברוך שאמר או אח"כ וכיוצא אבל מה שהוא מיוסד עפ"י הדין המפורש בתלמוד זה הוא הדבר השוה לכל נפש ואין חילוק ביניהם כלל בכל השבטים עכ"ל, וכ"כ בס' פע"ח ריש שער התפלה, וז"ל הירושלמי אעפ"י ששלחנו לכם סדר התפילה אל תשנו ממנהג אבותיכם עכ"ל, וכ"כ בס"ח סי' רנ"ו. מ"א ריש הסי' סי"ב אות א' ש"ץ דק"ח ע"ב. קש"ג סי' י"ב אות ט'.