Kaf HaChaim on Orach Chaim 74:17 כף החיים על אורח חיים ע״ד:י״ז

טוב) [סעיף ד'] יש מי שאומר שהנשים יכולות לברך ולהתפלל כשהן לבושות החלוק וכו'. כ"כ מרן ז"ל בב"י משם א"ח והטעם. כתב בשם הנ"ז לפי שערותן למטה מאד ואין לבן רואה את הערוה ולא בעינן טוחות בקרקע אלא כשהן ערומות כדי שתתכסה ערותן עכ"ל וכ"כ הלבוש וט"ז סק"ד וא"כ לפ"ז אם הנשים עומדות במים צלולים ולבן ג"כ בתוך המים מותר לקרות ולברך כיון דמים צלולים חשובים כיסוי לענין ערוה כמ"ש בסעי' ב' וג' ואי משום לבן רואה את הערוה אין לחוש כיון שערותן למטה כן הוא לפי סברא זו' אבל ביו"ד סי' ר' פסק מרן ז"ל כדעת הראב"ד ז"ל דאם המים צלולים עוכרתן ברגליה ומברכת משמע דחייש ללבן רואה את הערוה ואעפ"י שערותן למטה. וכ"כ הלבוש שם הטעם משום דלבה רואה את הערוה יעו"ש וא"כ לפ"ז גם אם הנשים לובשות החלוק אם הם עומדות צריך להפסיק בידם על החלוק למטה מהלב בשעת ברכה ותפלה כדי שלא יהא לבן רואה את הערוה ואין חילוק בזה בין איש לאשה. וכ"פ הב"ח בזה הס' ובסי' ר"ו יעו"ש והביאו עט"ז בזה הסי' או' ב' ונראה שמסכים לדבריו וכ"נ דעת המ"א בסק"ז להחמיר כדעת הב"ח יעו"ש. וכ"נ דעת העו"ת אות ט' ומ"ש הדרישה שם ביו"ד להשוות דעת הא"ח עם הראב"ד ולחלק יצא בין מלבוש למים צלולים דבמים צלולים איכא גילוי ערוה יעו"ש הוא היפך הפוסקים שזכרנו לעיל אות י"ד דחשבי למים צלולים כסוי לענין ערוה יעו"ש וכבר דחו דבריו הט"ז והש"כ שם ביו"ד יעש"ב ועיין ט"ז כאן סק"ד וא"ר אות ו' ועוד עי"ש בט"ז סק"א מה שהקשה על מרן ז"ל מכאן על יו"ד פי' ר' שכתב דצריך עכירת מים יעו"ש אמנם בדברי הש"ך שם נתתרצה קושיא זו שכתב דהראב"ד שכתב שתעכור המים חולק אהא"ח והיינו דכתב המחבר בא"ח דברי הא"ח בשם יש מי שאומר יעו"ש. וא"כ לפ"ז ולפי מה דקיי"ל היכא שסותם מרן ז"ל וכותב יש מי שאומר דדעתו לפסוק כסתם כמש"ל ס' י"ג אות ז' צריך להחמיר כמ"ש ביו"ד ובפרט דדין זה לא נפיק מפלוגתא כנ"ז וע"כ יש להחמיר ולהשוות אשה לאיש בענין זה דאם המים צלילים צ"ל לבה למעלה מן המים או לחבק גופה בזרעותיה ואם לובשת חלוק והיא עומדת צריך להפסיק בידה על החלוק למטה מן הלב.