Kaf HaChaim on Orach Chaim 75:2 כף החיים על אורח חיים ע״ה:ב׳

ב) שם במקום שדרכה לכסותו וכו'. אבל במקום שאין דרכה לכסותו כגון פניה או ידיה ורגליה לית לן בה. ב"י. ב"ח. א"ר אות ב'. מאמ"ר אות א'. ועיין להרב בן א"ח ז"ל פ' בא אות י"א שכתב דאף לדעת הזוהר באדרא רבא שאמר רגל באשה ערוה יד באשה ערוה התלק מן היד ומן הרגל שדרכו להיות מגולה כגון הכף והאצבעות מותר לקרות כנגדם דאין נקרא על זה שם ערוה יעו"ש. מיהו במקום שהולכים ברגלים מכוסות אסור לקרות כנגדם כשהם מגולות וכ"מ בהדיא בב"ח שכתב בעיירות שהולכים יחף שלעולם רגליה הן מגולין אין אסור לקרות כנגדן עכ"ד והביאו א"ר שם וח"א כלל ד' אות ב' משמע הא במקום שהולכים ברגלים מכוסות אסור:

ב) וכתב ל"ח בפ' מי שמיתו אות קי"ו דזרועיתיה אינן בכלל ידיה ומסתברא דכל מקום ומקום לפי מנהגו ואם רגילה שלא לכסותה לא מקרי ערוה יעו"ש. אבל הרוקח סי' שכ"ד כתב טפח בבשרה או בזרועיתיה מגולות אסור. והב"ד א"ר אות ג'. משמע דזרועותיה כבשרה ואין לחלק אם דרכה לגלות אם לאו וכ"כ הח"א שם זרועותיה ושוקה אפי' רגילין בכך כדרך הפרוצות אסור. וכ"כ בן א"ח פ' בא אות ח' דנשי הערביים שדרכם לגלות זרועותיהם אעפ"י שדרכם תמיד בכך לא יקרא כנגדם. ועיין באות שאח"ז: