Kaf HaChaim on Orach Chaim 75:27 כף החיים על אורח חיים ע״ה:כ״ז

כז) שם יש ליזהר משמיעת קול זמר וכו' כתב נ"א בכלל ד' אות א' וז"ל והנה מלתא דפשיטא דשיער וקול אף דאמרינן דהוי ערוה היינו מדרבנן שהרי לא מצינו בקרא שנקרא ערוה אלא כיון דמצינו שהוא דבר נוי באשה כפרש"י שם לכן אסרו חכמים, וה"ה פחות מטפח ולפ"ז נ"ל דאף דקיי"ל בש"ע סס"י ע"ה דאפילו עצימת עינים לא מהני היינו דוקא בערוה ממש אבל במה שאינו אסור אלא משום שלא יבא להרהר כיון שמעצים עיניו מותר עכ"ל. ועיין עו"ש שכתב דצ"ע בטפח מגולה וכן שוק שמצינו בקרא שנקרא ערוה כדכתיב תגל ערותך אם הוי ערוה דאורייתא ונ"מ דלא מהני עצימת עינים או אם התפלל כנגדה צריך לחזור או מדרבנן וכתב שמלשון הרמב"ם פ"ג דק"ש שכתב כל גוף אשה ערוה לפיכך לא יסתכל בגוף האשה כשהוא קורא וכו' משמע דוקא כשמסתכל אסור אבל כשמעצים עיניו מותר ובערוה כתב עד שיחזיר פניו משמע דאינו אלא מדרבנן יעו"ש. והנה מ"ש דעצימת עין לא מהני בערוה הוא דעת החולקין על מרן ז"ל כאשר יבואר לקמן. ומ"ש בטפח מגולה ובשוק דמדברי הרמב"ם משמע שהוא מדרבנן כ"מ נמי ממש"ל אות י"א יעו"ש. ועוד עיין מש"ל סי' ע"ג אות ח' דכל שהוא מדרבנן ומשום הרהור בדיעבד אם קרא יצא: