Kaf HaChaim on Orach Chaim 75:31 כף החיים על אורח חיים ע״ה:ל״א

לא) שם וכן כנגד ערות קטן אסור. וה"ר יונה כתב בסיף פ' מי שמיתו שיש נוהגים לכסות ערות הקטן בשעה שמלין אותו וי"א שא"צ לזה ובסוף דבריו כתב דנראה דודאי בקטן כ"כ לא דיינינן ליה ערוה וא"צ לכסותו בשעת ברכה והרא"ש כתב דברי ה"ר יונה והוסיף וכתב וגם נראה כיון דלתקוני המילה קא אתי קרינא ביה שפיר והיה מחניך קדוש ואין בו אותה שעה משום לא יראה בך ערות דבר. וכ"כ הטור ביו"ד סי' רס"ה בשם בעל העיטור שא"צ לכסות דלא הוי ערוה כ"ז שאינה ראויה לביאה. וכ"כ הכלבו בשם הרי"ף. וכתב רבינו ירוחם שהרוב מסכימים לדברי ה"ר יונה עכ"ל ב"י. וכ"כ ב"י ביו"ד סי' רס"ה וסיים שם וז"ל ואעפ"י שהרמב"ם בפ"ג מהלכות ק"ש כתב סתם שאסור לקרות כנגד ערות קטן כיון דרוב הפוסקים ס"ל דשרי והרא"ש ג"כ התיר לענין מילה הכי נקטינן עכ"ל. וכ"פ שם בש"ע סעי' ח' וכ"כ העו"ת או' ו' וכ"כ הדרישה בזה הסי' אות א' דדעת הטור לחלק בין ק"ש למילה כמ"ש ב"י דדוקא במילה מותר מטעם הרא"ש כיון דעסוק במילה יעו"ש וכ"כ הש"ך שם ס"ק י"ח. ועיין מ"ש הכנה"ג בהגב"י בשם הרדב"ז ומ"ש עליו הער"ה אות א' יעו"ש. ומ"ש המ"א סק"ח דמ"מ לא יאחוז המוהל בערלה בשעת ברכה כתב עליו הא"ר אות ו' דאין נוהגים כן. וכ"כ פרמ"ג בא"א אות ח' דעכשיו שאין בקיאין כ"כ יש לחוש לסכנה אם לא יתפוס בידיו יעו"ש. וכ"כ הכר"ש דבס' בגדי ישע העיד שראה כמה מכשולים באו מזה לכן יש לפסוק כהא"ר יעו"ש. גם אם לא היה תופסו בשעת ברכה ע"כ היה צריך המוהל למשמש ולהקשותו אחר הברכה כדי לידע שיעור החתך א"כ יהיה הפסק מרובה בין ברכה למילה כמ"ש המחה"ש סק"ח. גם מ"ש הפרמ"ג שם ושמעתי אומרים שיש אוחזין בצבת כסף וכתב דא"ש טפי בזה השיב עליו הרב שמן המאור וכתב דבאמת גם כשאוחזין בצבת כסף כאשר עשוי במקומנו דהיינו שנוטל הצבת ודוחק הערלה בתוכו צריך ג"כ לאחוז הערלה בידו דאם לא כן התינוק החי ע"י נענוע הגוף כמה פעמים יכול להחזיר את הצבת לפניו ואם לא יאחוז העור בידו יש לחוש כשיחתוך אח"כ לא יחתוך כל העור שמשמש בתחלה בידו יעו"ש. והב"ד היפ"ל אות ה'. ועי"ש ביפ"ל מה שנתן טעם למה שיש נוהגים להחזיר פניהם מן הערוה בשעת ברכה ואעפ"י שידו אוחזת בערוה יעו"ש שכתב דכיון דאינו אוחז כ"א בערלה יש לחשוב ערלה כמו הכיס דאינו אסור בנגיעה יעו"ש. ועיין בדברינו לעיל סי' ע"ד אות כ"א: