Kaf HaChaim on Orach Chaim 78:1 כף החיים על אורח חיים ע״ח:א׳

א) [סעיף א'] היה קורא והתחילו מי רגליו שותתין וכו' מי שיש לו חולי האבן ב"מ שמטפטף תמיד מי רגלים לאונסו וא"כ לא יוכל להתפלל לעולם יש להתיר לעשות לו בגד או ספוג סביב איברו והבגדים העליונים יהיו נקיים ויכנס לבהכ"נ ויתפלל ובשעת הטפת מי רגלים יפסיק ואח"כ יתפלל ודוקא שלא הוצרך לטפטף בשעה שמתחיל להתפלל ואעפ"י שיודע שבתוך תפלתו יצטרך לטפטף. תשובת הרמ"א סי צ"ח וכ"כ פנים חדשות בשם תשו' מהר"מ מלובלין סי' צ"ח והביאו כנה"ג בהגה"ט וכ"כ שכנה"ג סי' ף' בהגה"ט או' ב' בשם תשו' הרמ"א וכ"כ הפר"ח בשם תשו' הנז' מ"א סק"ב. א"ר או' ג'. סו"ב אות א' ר"ז או' ד' שת"ז אות ה'. ורופאי זמנינו יועצים לקשור שלפוחית של בהמה על איברו ויטפטף שם. כר"ש:

א) וכתב הרו"ח דמצוה להזהיר לזקני עם הארץ שרובן בגדיהם אינם נקיים לומר ק"ש ותפלה וברכות כי יורד מהם טיפי השתנה מהשיורי השתנה כשמשתינין ואינם שמין על לבם להשהות ולנקות היטב או להחליף מכנסיהם כי הזקנה גורמת להם להיות עלולים לכך ומי בקש מידם רמוס חצריו ובא והתפלל אל הבית הקדוש בבגדים מטונפים ממי רגלים ויש מהם מסיבת חולי מעים ומי שהוא בעל תורה חכם עינו בראשו וטהר גברא הוא ובגדיו ואם נכנס בחשש ספק תכף ל"ו יחליפנו ול"ו ימיר אותו ואין ספק דעליו נאמר מפי הגבורה וירח את ריח בגדיו ויברכהו ויאמר ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה' ועיין בס"ח סי' תתטו"ב ובתשו' מהר"ס מינץ סי' פ"א ודו"ק עכ"ד. ועיין לקמן אות ד':