Kaf HaChaim on Orach Chaim 79:17 כף החיים על אורח חיים ע״ט:י״ז

טוב) שם אבל להרשב"א דוקא כשאינו רואה אותה. עיין א"ר אות ח' שהשיג על מרן ז"ל וכתב להלכה נראה לו כדברי הרשב"א וכ"פ הנ"ץ. ועיין מאמ"ר אות ד' ומ"ש הפר"ח ליישב וכתב דנקטינן כדברי הרא"ש יעו"ש. ומ"מ גם מר"ן ז"ל בב"י כתב לכתחלה טוב ליזהר כדברי הרשב"א. וכ"כ העט"ז אות ב' וכ"כ האחרונים. ר"ז אות ה' ח"א שם אות ט"ז. חס"ל אות ג' בן א"ח שם:

טוב) ועוד עיין בספר פמ"א ח"א סי' ע"ד שהאריך בזה וכתב דכל היכא דרואה את הערוה או הצואה צריך להרחיק מלא עיניו אפילו הוא ברשות אחר ולאחריו יש לחלק דאפילו הם בתוך ד"א כיון שהוא ברשות אחר קרינן שפיר והיה מחניך קדוש וא"צ הרחקת ד"א אבל בערוה שהוא משום הרהור כגון שער שוק וטפח מגולה בערוה מהני אם עוצם עיניו או שהוא סומא או בלילה ובערוה גמורה שוה לדין צואה כיון שהוא במקום שיכול לראות אסור דלא הוי מחניך קדוש עד שיכסה הצואה ולא יראה הערוה עכ"ד. והביאו י"א מ"ב בהגב"י אות ו' ועיין עוד באות שאח"ז: