Kaf HaChaim on Orach Chaim 79:34 כף החיים על אורח חיים ע״ט:ל״ד

לד) [סעיף ו'] וכנגד צואת תרנגולים אדומה. בירושלמי אמרינן דמרחיקין מצואת תרנגולים ד"א וא"ר יוסי בר אבין בשם רב הונא ובלבד באדומים ופי' הרשב"א דתרנגולים אדומים קאמר דקים להו שצואת האדומים קשה מן האחרים אבל ה"ר יונה פי' דבצואה אדומה קאמר שהיא מסרחת יותר מן האחרות כמ"ש כ"ז בב"י. וכתב הב"ח מ"ש בש"ע כנגד צואה תרנגולים אדומה הוא עפ"י מה שפי' הר' יונה דבצואה אדומה קאמר דלא כהרשב"א ואני ראיתי בהגהה שפי' ובלבד בתרנגולים אדומים הם התרנגולים שבארץ אדום שאוכלים שם שעורים וצואתן מסרחת ביותר ונראה שהם אותם התרנגולים הגדולים המובאים מאינגליט"א שידוע שצואתן מסרחת ביותר עכ"ד. וכ"כ המ"א ס"ק י"ד. ועיין סידור בי"ע בדיני קריאת שמע דערבית אות כ"ג שכתב דיש להחמיר ולחוש לכל הפירושים, ולי נראה כיון דרבו הפירושים ועוד דאין אנו בקיאין באיזה גוון צואה אדומה שאמרו עליה שהיא מסרחת ואיזה גוון תרנגולים אדומים שצואתן מסריחים ואיזו תרנגולין של ארץ אדום ואם התרנגולין של ארץ אדום גורמים הסרחון או השעורים של ארץ אדום מפני שהם רעים כמ"ש המ"א או עד שיהיו שניהם יחד. ועל כן יש לפסוק הלכה כדברי מרן בב"י שכתב ולענין הלכה נקטינן כהרמב"ם ז"ל שפירשתי דבריו וכתב הד"מ אות ג' דר"ל שפירש דברי הרמב"ם דכל בהמה שיש לצואתה ריח רע אסור לקרות כננדה ואם כן אין לחלק בין אדומים לאחרים דכל דבר שיש לו ריח רע אסור ושאין לו ריח רע שרי עכ"ד. וכ"כ הט"ז סק"ד על שם ב"י דעיקר הכלל בזה כל שהיא מסרחת יעו"ש וגם אין לחלק בזה אם חיותן בפת או לא כמ"ש המחה"ש דמרן ז"ל לית ליה סברא זו של או"ח שחילק בזה אלא נ"ל עיקר החילוק הוא רק אם צואה מסרחת או לא כדמשמע בב"י ובש"ע. ומ"ש הפר"ח אות ד' עיין מ"ש עליו יד אהרן בהגב"י ודו"ק. ומ"ש בירושלמי דמרחיקין מצואת תרנגולין ד"א הוא ד"א ממקום שכלה הריח כמו צואת חתול ונמיה שכן השוה אותם שם בגמרא והובא בב"י. ועיין בדברינו לעיל אות ל"ב: