Kaf HaChaim on Orach Chaim 8:27 כף החיים על אורח חיים ח׳:כ״ז

כז) שם בהגה. י"א שמברכין עליו על מצות ציצית וכו' וכ"כ ר"ז אות ז' קי' ש"ע סי' ט' אות ט' וטעם המנהג. שנהגו לברך על מצות ציצית כתב בד"מ אות ה' כי חששו לדברי הפוסי' שאין יוצאין בט"ק כזה ולכן לא תקנו לשין מברכין להתעטף או להתלבש דאז הוי משמע דעכשיו מקיימי המצוה כהוגן רק מברכין להשי"ת שנתן לנו מצות ציצית ואף שאין מקיימים אותה עכשיו כתקנה ולכן תקנו לשון על דלשעבר משמע עכ"ל, והביאו ט"ז סק"ז, ועיין שע"ת אות ג' ואות ז' שכתב אף לדעת הרמ"א אם לובש ט"ק בדרך עטיפה עדיף טפי שיברך להתעטף עי"ש, וכ"כ השו"ג באות הנז' דרמ"א ומרן לא פליגי דדעת שניהם אם ירצה להתעטף בט"ק יכול לברך להתעטף יעו"ש, וז"ל התשב"ץ ח"ב סי' מ' אינו תלוי החילוק של ברכת להתעטף לברכת על מצות בין טלית קטן לגדול רק בין אם מכסה בו דרך עטיפה ללובשו דרך מלבוש עי"ש, והביאו עיקרי הד"ט סי' ב' אות נו"ן אמנם התשב"ץ ז"ל הסכים לברך להתעטף בין דרך עטיפה בין דרך מלבוש והביאו ער"ה אות ג' ושע"ת שם, והאר"י ז"ל כשהיה לובש טלית קטן היה נוהג לעטוף בו ראשו ממש והיה מברך להתעטף בציצית ואח"כ היה שומטו מעל ראשו ומורידו על שני כתפיו כדרך לבישתו, שער הכוו' בדרושי הציצית דרוש ו' וכ"כ פרע"ח בשער הציצית פ"א עו"ת דף כ"ד ע"א, מצ"ש די"ב ע"ד, נגיד ומציה בדרושי הציצית. ולענין דינא אם רוצה להתעטף בו בשעת ברכה יברך להתעטף אבל אם לובשו כדרכו בלא עטיפה יברך על מצות, וכ"כ בן א"ח נר"ו שם אות ו':

כז) ירא שמים הרוצה לקיים מצות טלית קטן כתקונה יקח טלית של צמר גדול קצת כדי שיתכסה ראשו ורובו ויברך להתעטף בציצת ויתעטף בו כדי הילוך ד"א ויפשטנו על אחריו כמו שעושה בטלית גדול ממש ושוב יניחנו על צוארו כמנהג ואם אינו גדול כשיעור זה או אינו של צמר לא יברך עליו כי ברכות אינן מעכבין ואף שניתנה רשות לברך אפילו בקטן מזה ואפילו אינו של צמר ויכול לברך על מצית ציצית חפילו אינו מתעטף שכן פשט המנהג וגדול כח המנהג מ"מ ירא שמים יחוש לעצמו ולא יברך במדי דתלי בפלוגתא שאו"ת עדיף, חס"ל אות ה' והביאו פני יצחק נר"ו מע' הטי"ת אות קכ"ז. ועיין לקמן סי' ט"ז אות ב' כי שם נתבאר עיקר דין שיעור הטלית יעו"ש: