Kaf HaChaim on Orach Chaim 8:34 כף החיים על אורח חיים ח׳:ל״ד

לד) [סעיף ט'] קודם שיברך יעיין וכו'. והא דלא סמכינן אחזקה כתב הב"ח דדוקא היכא דהחזקה קבוע ואתיא ממילא מצד טבע העולם כמו בהמה דהויה בחזקת כשרות משעה שנולדה אבל הכא חזקה אינה ממילא אלא תליא במעשה האדם שתיקן הציצית לא סמכינן אחזקה דשמא נתקלקל אח"כ עי"ש, והעו"ת כתב הטעם משום כיון דאיכא לברורי לא סמכינן אחזקה, וכ"כ מ"א ס"ק י"א, וכתב עוד מ"א ט"א מפני שעשויה ליפסק בכל שעה, וכ"כ ביאורי הגר"א אות י"ז, וכ"כ ר"ז אות י"ג, ונפקא מינה בין הטעמים דלטעם הב"ח לא סגי דלא בדיק אלא אם כן בדק טליתו והניחו במקום ידוע ומצאו כמו שהניחו כמ"ש הוא ז"ל, ולטעם משום דאפשר לברורי אם בתוך שיתעסק בבדיקתו לא יוכל להתפלל עם הצבור רשאי ללובשו בלא בדיקה כמ"ש המג"א שם ובסו"ב אות ב' ולטעם ב' שכתב המ"א שעשוים ליפסק בכל שעה כתב ר"ז שם וח"א כלל י"ב אות א' דא"צ לבדוק אלא בכל יים ויום אבל באותו היום שכבר בדקן פ"א שוב א"צ לבידקן אפילו אם הסיר טליתו מעליו והסיח דעתו מללבוש עוד ואח"כ באמצע היום נמלך ללובשו אין צריך לבודקן. וא"ת מאי איכא בין טעם מג"א להב"ח משום דהב"ח כתב דמדינא צריך בדיקה א"כ אין חילוק בין באותו היום עצמו ליום אחר שבכל פעם שלובשו צריך בדיקה אבל לטעם ב' של מ"א דהחששא משום שעשוים ליפסק תקנת חכמים היא שצריך לבודקן בכל יום דאם לא יבדקם בכל יום לא יבדקם לעולם ובודאי א"א להעמידן לעולם בחזקת כשרות כיון שדרכם ליפסק ע"י דריסת הרגלים או מחמת סבות אחרות כמ"ש ר"ז שם אבל באותו היום שכבר בדקן וקיים תקנת חכמים אם חזר ולבשם א"צ לבודקן. ולענין הלכה יש להחמיר כהב"ח וצריך לבודקו בכל שעה שלובשו, ואפילו אם בדק טליתו והניחו במקום ידוע ומצאו כמו שהניחו כתב שכנה"ג בהגב"י אות א' ראיתי להמדקדקים שאע"פ שמניחים את הטלית בכיסן בודקין אותו בכל שעה שמניחים אותו ואולי טעמם שמא יארע שום מקרה שהוציאוהו מן הכיס שלא מדעתם עכ"ל. אמנם אם ע"י הבדיקה יתבטל מתפלה בצבור או שקראוהו לעלות לתורה יכול ללבוש הטלית בלא בדיקה והוא כשיודע שאתמול היו החוטים שלמים וכמ"ש מ"א, וכ"כ ר"ז אות ט"ו, וכ"כ מסגרת זהב על קי' הש"ע סי' ט' אות ג' ועיין לקמן אות ד"ן: