Kaf HaChaim on Orach Chaim 81:7 כף החיים על אורח חיים פ״א:ז׳

ז) כתב המ"א סק"א בשם רש"ל (ויש גורסין הש"ל) דאין נכון לקרות קריאת שמע אצל תינוק דסתם תינוק מטפח באשפה. והוא ז"ל נתן טעם אחר מפני שאין מקנחין עצמן וצואה בפי טבעת אפילו הוא מכוסה אסור כמ"ש סי' ע"ו ס"ה עכ"ד. וכתב עליו הבאה"ט סק"ב במחילה טעה בזה כי צואה בפי הטבעת דוקא לאותו אדם אסור ולאדם אחר הוי כצואה מכוסה עכ"ל. ובספר ח"מ הביא ראיה לדבר מדברי רש"י ביומא דף למ"ד שכתב על ממרא דרב פפא שאמר צואה במקומה אסור לקרות קריאת שמע ופירש"י וז"ל אסור זה לקרות ק"ש עכ"ל משמע דוקא אותו אדם יעו"ש. וכן הקשה הפרמ"ג בא"א והלב"ש אות א' על דברי המ"א הנז' יעו"ש וכן הקשה התו"ש בהגהותיו וגם המו"ק התמרמר על זה כיעוש"ב. ובמחב"ר אות א' הקשה גם על הא"ר אות ב' שהביא דברי המ"א דלא סגי שלא השיג עליו אלא שנמשך אחריו יעו"ש. וקושיא זו תפול גם על הסו"ב שהביא דברי מ"א הנז' ועיין מחה"ש אות א' מה שחתר לתרץ דברי המ"א הנז' והפמ"א ח"ב סי' קס"ה כתב לתרץ שדעת המ"א דכיון דבמקומה נפיש זוהמא גם לאחרים אסור משום זוהמת הריח יעו"ש. והמחב"ר שם ימאן גם בזה וכתב ליישב בדוחק וז"ל דמ"ש הש"ל אין נכון לקרות ק"ש וכו' שמטפח באשפה היינו עד שיראה שהוא נקי ואין ריח רע וע"ז כתב דגם משום צואה במקומה יש לחוש והטעם דאפשר דזמנין דיש קצת ריח ואינו מרגיש כלל או אינו מרגיש שהוא מצואה עד שיתישב שאין שם ריח או הוא נקי וכל זה דוחק עכ"ל. אמנם מ"ש שם המחב"ר דלא נמצא זה לא ברש"ל ולא בשבולי הלקט כתב הפתה"ד אות ב' דהוא בשבולי הלקט ה' תפלה כלל ו' ד"ה ע"ב ועי"ש בפתה"ד במה שרצה לתרץ בזה דברי המ"א יעו"ש. נמצינו למידים מכל זה דדעת הפו' מסכמת דצואה בפי טבעת והיא מכוסה דשרי לאחר לקרות אם אין ריח רע מגיע לו הימנה רק בתינוק שמטפח באשפה יש ליזהר ולחוש שמא אינו נקי או שמא יש בו ריח רע ואינו מרגיש. וכתב החס"ל אות א' דמי שיש לו בנים קטנים צריך להיות זריז ויזרז את אשתו לקנח יפה יפה ולעמוד על המשמר להיות מחנהו קדוש בשעת אמירת ברכות ולימודים ואת ריח הטומאה יעביר ע"י ריח אחר ואז יקרב להזכיר את ה' הנכבד והנורא וכל הזהיר וזריז בענינים אלו ומדקדק ומחמיר על עצמו ה"ז מרבה כבוד שמים ועליו נאמר כי מכבדי אכבד עכ"ד: