Kaf HaChaim on Orach Chaim 83:13 כף החיים על אורח חיים פ״ג:י״ג

יג) [סעיף ה'] בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו מותר לקרות ק"ש כנגדו וכו'. דין זה הביאו מרן ז"ל בב"י בשם המרדכי וכתב עליו וז"ל ונראה מדבריו דספסל נקוב זה דין בה"כ יש לו ולפ"ז צריך להרחיק ממנו ד"א עכ"ל. והביאו מ"א סק"ה וכתב דצ"ע דא"כ גם לפניו אסור מלא עיניו ולמה כתב כאן בש"ע מותר לקרות ק"ש כנגדו וכו' וסיים לדידן דס"ל בעיא דרבינא לחומרא. ובה"כ ישן שאין בו צואה צריך להרחיק מלא עיניו א"כ ה"ה בספסל זה צריך להרחיק מלא עיניו כמ"ש ב"י בשם הג"מ דאין לחלק בין בה"כ המגולה למכוסה יעו"ש. והט"ז סק"ג כתב בפשיטות דמ"ש הב"י צריך להרחיק ממנו ד"א היינו לאחריו אבל לפניו אינו מועיל ור"ל שצריך להרחיק כמלא עיניו. וסי' דבריהם צ"ל כמ"ש הלב"ש דהט"ז מפרש מ"ש הב"י דצריך להרחיק ד"א הוא אם אינו מכוסה אבל מ"ש בש"ע דמותר לקרות כנגדו במכוסה אבל המ"א מפרש דהב"י חולק על המרדכי ואוסר אף במכוסה ולכן הקשה איך כתב בש"ע להתיר והוכיח לאסור לדינא ספסל זה אפי' מכוסה כמ"ש בב"י ודלא כדפסק כאן בש"ע יעו"ש. ועיין לבוש ודרישה אות א' ומו"ק ומאמ"ר אות ד' שכל אחד לדרכו פנה והא"ר אות ה' הגם שצדד דמשמע מדברי מרן דא"צ להרחיק וגם דברי מ"א מגומגמין מסיר דיש להחמיר יעו"ש. והביאו מחב"ר אות ב' וכתב וכן עיקר. וא"כ כיון דדין זה לא נפיק מפלוגתא והמ"א אוסר להדיא והסכימו לדבריו להחמיר שני גאונים גדולים הא"ר והמחב"ר הכי נקטינן ולכן אותם בני אדם שיש להם ספסל נקוב ונפנין עליו אעפ"י שאין הצואה על הנקב וגם אין הגרף תחת הנקב והנקב מכוסה צריך להרחיק מאחריו ד"א ומלפניו כמלא עיניו ואם הוא בחדר שמתפלל בו צריך להוציאו לחוץ או להחזיר פניו ויהיה מרוחק מלאחריו ד"א. וכן הדין באותם בתים שיש בתוכם כסאות קטנים נקובים לצורך הילדים שבבית שצריך להוציאם לחוץ בעת שהוא מתפלל או מברך או לומד או להחזיר עיניו מהם ויהיו מרוחקים מלאחריו ד"א ואינו די במה שהם מכוסים ואע"ג דהט"ז שם התיר אם הם מכוסים היינו לפי סברתו דמחלק בספסל נקוב בין מכוסה למגולה אבל לפי דברי המ"א יש להחמיר: