Kaf HaChaim on Orach Chaim 87:12 כף החיים על אורח חיים פ״ז:י״ב

יב) [סעיף ג'] מותר לקרות ק"ש בבית שיש בו צואה וכו'. וכן אם כפה עליהם כלי וכו' ואם היא תחת המטה ואין מרגלי המטה לארץ ג"ט הוי ג"כ כסתומה ומכוסה במטה. ומג"ט ולמעלה צריך הרחקה כשיעור שצריך להרחיק מצואה. ואם הצואה לאחר המטה נמצא שאין לה היתר מצד כיסוי רק מצד חציצה שהמטה חוצצת בינו לצואה ולא מהני בזה אא"כ הוי המטה גבוה י"ט כמו שאר מחיצות שדינם ביו"ד. כ"מ המסקנא בטור. ט"ז סק"ה, וכ"כ הב"ח וז"ל ולענין הלכה נקטינן דמטה שאינה סתומה מכל צד כמטות שלנו והגרף לאחר המטה אינה חוצצת אלא צריך להרחיק שיעור הרחקה לפניו כמלא עיניו ולאחריו ד"א ממקום שכלה הריח וכן כשהם לפני המטה כך הדין וא"צ שיוציאנו ותחת המטה הוי כטמון ודוקא כשרגליה קצרים שאין הימנה ולקרקע ג"ט שאז א"צ לשום הרחקה אבל ג"ט ומג' ולמעלה לא הוי כטמון וצריך להרחיק שיעור הרחקה אבל מטה שכולה סתומה מכל צד מסביב הוי מחיצה גמורה בגבוה עשרה וחוצצת וא"צ להרחיק כלל עכ"ל, והביאו שכנה"ג בהגב"י אות ד', מ"א סק"ד, וכתב שם המ"א דדוקא כשהמטה חוצצת מכותל לכותל אבל בלאו הכי לא חשיבא מחיצה יעו"ש. והביאו י"א בהגב"י. וכ"כ העו"ת אות ג', א"ר אות ו', א"א אות ד', ר"ז אות ד', בי"ע אות ט"ל חס"ל אות ט', שת"ז אות ט', אבל אם עשה מחיצה לשם כך א"צ לחצוץ מכותל לכותל אפי' היא מחיצה עראי כגון מחצלת או סדין. ר"ז שם. מיהו דעת המאמ"ר אות ו'. דגם במטה אין לחלק בין חוצצת מכותל לכותל או לא אלא בכל גוונא שרי כל שהיא גבוהא עשרה ורחבה שיעור הראוי (היינו ד"ט עיין ח"א אות י"ט) להקרא מחיצה יעו"ש וכ"נ דעת הח"ע על מ"א סק"ד יעו"ש. וכתב שם המאמ"ר דאף לסברת המ"א והעו"ת ז"ל אם אינה רחוקה מהכתלים ג"ט חוצצת דכל פחות מג' כלבוד דמי. ועיין לקמן אות י"ג:

יב) וכתב עו"ש המ"א דה"ה אם כפה עליהם כלי ויש קצת אויר בין הכלי לקרקע כגון שבולט קצת מצד אחד אמרינן לבוד אבל אם הכלי פתוח למעלה אפילו פחות מג' אסור דבעינן שיהא מכוסה עכ"ד. והביאו י"א שם. א"ר אות ה'. ר"ז שם. ח"א כלל ג' אות כ"א. בי"ע שם אות מ'. וכתב שם הח"א דמכ"ש אם כסה בחול ואפר או בגד דמותר לקרות בסמוך לו ואפי' באותו בית מותר: