Kaf HaChaim on Orach Chaim 88:10 כף החיים על אורח חיים פ״ח:י׳

י) שם בהגהה. או להתפלל או להזכיר השם וכו'. כתב מ"א סק"ב צ"ע דהא י"א דנשים חייבות בברכת המזון דאורייתא וא"כ איך יוכלו ליפטר ממ"ע דאורייתא במנהג שאין לו יסוד לכן נ"ל דעכ"פ תשמע ברה"מ מאחרים ואי ליכא אחר תברך ברה"מ בעצמה בלחש וכ"ש קידוש דהוא דאורייתא דהא אפי' בעל קרי בזמן הגמרא היה מברך ברה"מ ע"י הרהור. ובב"ז סי' קנ"ג כתב שלא נהגו רק שלא ליכנס לבית הכנסת ולא לראות ס"ת וגם כשמתפללים אין עומדות בפני חברותיה ומשום מנהג וכבוד עושין כן ולא משום איסור עכ"ל, וכן עיקר עכ"ל המ"א. והביאו א"ר אות ג'. סו"ב אות ב'. ר"ז אות ב'. ועוד עיין בהגמ"י פ"ד מהלכות תפלה אות ג' שלא כתב כ"א שנהגו שלא לילך לבה"כ וכשמתפללות אין עומדות בפני חבירותיהן יעו"ש. והביאו ב"י וכתב עליו והשתא נשי דידן לא נהוג להמנע כלל מליכנס לבה"כ עכ"ד ועוד עיין בש"ע יו"ד סי' רפ"ב סעי' ט' שכתב כל הטמאים אפי' נדות מותרים לאחוז בס"ת ולקרות בו והוא שלא יהיו ידיהם מטונפות או מלוכלכות עכ"ל וא"כ משמע לפום דינא דכ"ש דמותר להם לראות בכתיבת הספר תורה בשעה שמראין אותו לעם ולשמוע הקריאה מפי הש"ץ. ועיין באות שאח"ז: