Kaf HaChaim on Orach Chaim 89:28 כף החיים על אורח חיים פ״ט:כ״ח

כח) שם. ולא לאכול ולא לשתות וכו' ואם עשה כן עליו הכתוב אומר ואותי השלכת אחרי גויך אל תקרי גויך אלא גאיך אמר הקב"ה לאחר שנתגאה זה מקבל עליו עול מלכות שמים, ברכות דף יו"ד ע"ב, טור, וז"ל הזוה"ק פ' ויקהל דף רט"ו ע"ב פתח ואמר כתיב לא תאכלו על הדם לא תנחשו ולא תעוננו, האי קרא אוקמוה ורזא דמלה האי מאן דאכיל בלא צלותא דיצלי על דמיה שקיל איהו כמנחש ומעונן, בגין דבליליא נשמתא סלקת למחמי ברזא דיקרא עלאה כל חד וחד כמה דאתחזי ליה ואשתאר ב"נ בההוא חילא דאשתתף גו דמא לאתקיימא גופא ועם כל דא טעים טעמא דמותא וההיא חילא לא מתעתדא לאתערא גו ההוא חילא דנשמתא ולקבלא ליה וכד איתער ב"נ לאו איהו דכי והא אוקימנא דסטרא אחרא שליט על אתר דקיימא בלא נשמתא, כיון דאתדכי במיא אע"ג דאשתדל ב"נ באורייתא ההיא נשמתא לא אתקיימת באתרא ולא שלטא ביה בב"נ בר חילא דדמא בלחידוי דאקרי נפש ההיא דאתפשטא בדמא תדיר והא אוקימנא וכו' ואי אכיל עד לא צלי צלותיה לאתיישבא דמא על אתריה הא איהו כמנחש ומעונן בגין דהאי איהו ארחיה דמנחש לסלקא לס"א ולמאכא סטרא דקדושה אמאי איקרי ההוא ב"נ דאשתדל בההוא סטרא מנחש על דאשתדל בההוא נחש לאתקפא חיליה ולאתגברא ודא איהו כמאן דפלח לאלהים אחרים, וכן האי פלח לההוא חילא דדמא ולא פלח ליה לקב"ה לאתקפא סטרא דנשמתא סטרא דקדושה, מעונן דאשתדל בחובה ולא אשתדל בזכו עכ"ל, וכ"כ בזו"ח דף ק"י ע"א, וכ"כ בע"ח שער מ"ט פ"ד, ומזה משמע דאין חילוק בין אחר חצות או קודם חצות אלא כל שישן שינת קיבע על מיטתו כיון שנסתלקה ממנו בחי' הנשמה ולא נשאר כ"א בחי' הנפש אסור לאכול עד שיתפלל, וכ"כ י"א בהגב"י סוף הסי' ע"ש מהרח"ו ז"ל דאפי' קם בחצות הלילה אסור למטעם מידי עד אחר התפלה, וכ"כ מ"א ס"ק י"ד א"ר או' י"א בשם ס' טוב הארץ, וברכ"י בשיו"ב או' א' יעו"ש, וכ"כ החס"ל או' ח' ע"ש הזוה"ק והאר"י ז"ל כל שישן שינת קבע אסור לאכול ולשתות אפי' בעוד לילה יעו"ש, ונכון ליזהר שלא לאכול ולשתות עד אחר גמר כל התפלה דהיינו עד אחר עלינו לשבח שאז ירד כל בחי' השפע הנעשה ע"י התפלה לכל בחי' עולמות בי"ע כמ"ש בשער הכוו' דרוש א' דתפילת השחר ובדברינו לעיל סי' מ"ח או' א' ד"ה ודע יעו"ש, שאז נתקנו כל בחי' שורשי הנר"ן שלו, ולאכול בבה"כ אחר תפלת י"ח קודם גמר התפילה זה פשיטא דאסור דמלבד שאסור לאכול בבה"כ כמ"ש סי' קנ"א סעי' א' אלא שיש עוד אסור נוסף דאין זה דרך ארץ לעשות כן לפנו המקים שהצבור מתפללים לפני השכינה והוא יושב לו לאכול ועיין עוד לקמן סי' קכ"ד אות א' דיש עוד איסיר משום דמפסיק בין לחש לחזרה יעו"ש, אלא רק דאם הוא אנוס כ"כ הרבה מפני רוב חלישותו ואינו יכול להמתין עד אחר גמר התפלה אז ילך למקום אחד ויאכל מעט ליישב לבו מפני חלישותו: