Kaf HaChaim on Orach Chaim 9:7 כף החיים על אורח חיים ט׳:ז׳

ז) [סעיף ג'] ציצית של שאר מינים אין פוטרין אלא מינם כגון משי לבגד משי, כתב הברכ"י אות ב' בשם תשו' מהר"מ פרובינצאל כ"י וז"ל הואיל דהציצית לטלית צריך טויה לשמה נ"ל פשוט בציצית של משי צריך זריקתן לשמה שכן הזריקה במשי כטויה בצמר לפיכך נ"ל שאין להטיל ציצית של משי בטלית אלא ממשי שזרקה ומשכה אותו ישראלית לשמו ומי שאין לו משי נמשך לשמו כאמור אינו די במה שמשזר חוטין הרבה יחד לשם ציצית דטויה לחוד ושזירה לחוד לפיכך יטיל בטלית של משי ציציות של צמר הטווי לשמו ואין לחוש מפני שאינן ממין הטלית שציציות של צמר פוטרין במינן ושלא במינן גם לא יועיל במשיכת המשי לדעתי שיתעסק ישראל מעט כדרך שדי בעורות שמתקנן נכרי מפני שהעור נתקן כולו בבת אחת ומעשה ישראל בתיקון מועיל לכולו אבל הטויה והמשיכה נעשית בטווי ובנמשך ממנו מעט מעט והיה כאלו נעשה קצתו ע"י עכו"ם וקצתו על ידי ישראל שהנעשה על ידי ישראל לשמו כשר והנעשה על ידי עכו"ם פסול עכ"ל וכתב עליו הברכ"י שם דאף שהתה"ד סי' מ"ד כתב וז"ל דהרוצה לעשות ציצית של משי יזהר שלא ליקח החוטין כמו שהן טווין ושזורין מן החנות של עכו"ם דבעינן טווי ושזור ע"י ישראל לשמן אלא יקח לשון של משי מן החנות וע"י ישראל יטוה וישזור עכ"ל הרי שלא הצריך התה"ד זריקה והמשכת המשי לשמה הן אמת שדברי מהר"מ הנז' נראין נכונין בטעמם שהזריקה וההמשכה במשי היא כטוויה בצמר עכ"ל והב"ד סי' בי"ע אות ז' וכתב כי מזה אזהרה שמענו להנוהגים להתעטף בטלית של משי כגון בני איטאליא שרובם נהיגי בטליתות של משי שיש להם ליזהר זהירות גדולה בציציותיו שאם הם של משי לא יהיו אלא ממשי שנזרק ונמשך ע"י ישראל לשם ציצית והם יקחו חוטין אף שישזרם לשמם הם פסולים כיון שלא נזרקו ונמשכו לשמן ונמצאים מתעטפים בטלית בת ד' כנפות בלא ציצית, ועוד אחרת שמברכים בהתעטפם ברכה לבטלה ועוברים על שני איסורים איסור לבישת טלית בת ד' כנפות בלא ציצית ואיסור ברכה לבטלה דעובר משום לא תשא. כי על כן יש להם ליזהר מאד בזה שלא להטיל בטלית של משי אלא מצמר טווי לשמן או ממשי הנמשך והנזרק ע"י ישראל לשמן עכ"ל. וכ"כ הרב בן א"ח נר"ו שם אות א' טלית של משי אם לא מצא לו ציציות של משי מתוקנים כהלכה ע"פ סברת מהר"מ אז יניח בזה הטלית של משי חוטין של צמר רחלים אבל הוא גרוע מטלית של צמר גפן מכח החוטין שצריך לתלות בו עי"ש שסיים אע"ג דאיכא פלוגתא בזה לא ק"ל כוותייהו להלכה בזה. ועיין בדברינו לעיל או' ה':