Kaf HaChaim on Orach Chaim 90:137 כף החיים על אורח חיים צ׳:קל״ז

קלז) שם, בגדים המצויירים וכו' וגם בכותל ביהכ"נ אסור לצייר ציורים נגד פניו של אדם אלא למעלה מקומת איש, מ"א ס"ק ל"ז, א"ר או' כ"ז, ה"ב או' ב' ר"ז או' כ"ב, ש"ץ דק"ט ע"ד, בי"ע או' ל"ב, וכתב שם בי"ע דהמתפלל בביתו יזהר לקבוע מקום להתפלל בחדר שאין ציורים בכותל. והטעם כתב במחה"ש בהא למעלה מקומת איש דשרי משום דשם אין לחוש שיסתכל בהם, דל"מ בשעת תפלת י"ח דצריך ליתן עיניו למטה אלא דגם בשאר תפלה אין דרך להסתכל למעלה עכ"ד, וכ"כ פרמ"ג בא"א או' ל"ז ועיין פר"ח או' כ"ג ולקמן סי' צ"ה סעי' ב' וז"ל הזוה"ק פ' ואתחנן דף ר"ס ע"ב, ת"ח מאן דקאים בצלותא בעי לכוונא רגלוי ואקמוה, ובעי לחפייא רישיה כמאן דקאים קמי מלכא, ובעי למכסייא עינוי בגין דלא יסתכל בשכינתא, ובספרא דרב המנונא סבא אמר מאן דפקח עינוי בשעתא דצלותא או דלא מאיך עינוי בארעא אקדים עליה מלאך המות וכד תיפוק נפשיה לא יסתכל בנהירו דשכינתא ולא ימות בנשיקא, מאן דמזלזל בשכינתא מתזלזל הוא בההיא שעתא דאצטריך ביה הה"ד כי מכבדי אכבד ובוזי יקלו האי מאן דאסתכל בשכינתא בשעתא דאיהו מצלי, והיך יכול לאסתכלא בשכינתא אלא לינדע דודאי שכינתא קיימא קמיה הה"ד ויסב חזקיהו פניו אל הקיר דתמן שרי שכינתא בג"כ לא בעיא למיהוי חוצץ בינו ובין הקיר עכ"ל, וע"כ צריך האדם ליזהר מאד שלא יסתכל בשום דבר מתחילת העמידה עד סופה אלא או יסתום עיניו או יתפלל מתוך הספר כדי שלא יבא להסתכל בשום דבר באמצע תפלת י"ח, ומנהג האר"י ז"ל היה אומר כל הזמירות והקרבנות והק"ש מתוך סידור התפילות שבידו אבל בתפילת העמידה דלחש היה עוצם עיניו ואומר על פה וגם בחזרת הש"ץ היה עוצם עיניו ושומע ומתכוין לדברי הש"ץ, כמ"ש מהרח"ו ז"ל בשער הכוו' דף ד' ע"א, ועיין עוד לקמן בדבריני לסי' צ"ה סעי' ב' בס"ד: