Kaf HaChaim on Orach Chaim 90:149 כף החיים על אורח חיים צ׳:קמ״ט

קמט) שם, או יצא מביהכ"נ ויגמור תפלתו, הגהה, ויותר טוב לילך למקום אחר וכו' כתב מרן ז"ל בבד"ה וז"ל ולפי מ"ש בסי' ס"ה בשם קצת פוסקים שאפי' שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש א"צ לצאת מבהכ"נ עכ"ל, והביאו כנה"ג בהגב"י, והוא ממ"ש בב"י סי' ס"ה בשם ה"ר יונה שכתב בשם רבני צרפת דאפי' בתפלה אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר למקום שפסק עליו וכתב ולא חילק בין שהה מחמת אונס או שלא מחמת אונס עכ"ד, וכ"כ העו"ת אות כ"ח על מ"ש מור"ם ז"ל בהגהה שמא ישהה וכו' וז"ל אבל המחבר ז"ל ס"ל דאין לחוש לכך דלטעמיה אזיל דס"ל לעיל בסי' ע"ח אפי' שהה כדי לגמור את כולה א"צ לחזור לראש עכ"ל, מיהו המאמ"ר אות כ"ט הקשה עליו מסי' ק"ד סעי' ה' דשם פסק מרן ז"ל אם שהה כדי לגמור את כולה חוזר לראש וכו' יעו"ש והנו"ש אות כ"ח תירץ דס"ל להעו"ת מ"ש מרן ז"ל בסי' ק"ד ס"ה דאם הפסיק כדי לגמור את כולה חוזר לראש היינו אם הפסיק בדיבור אבל אם הפסיק בשתיקה לא הוי הפסקה וכו' וכתב שחילוק זה כתבו מרן ז"ל בסי' ק"מ בשם ה"ר גרשום בר שלמה שכתב דלא חשיב שתיקה להפסקה ל"ש מרובה ל"ש מועטת יעו"ש וגם המ"א בסי' זה סק"מ כתב דשתיקה לא מיקרי הפסק יעו"ש, ועי"ש עוד מה שתירץ קושיית המאמ"ר על דברי מרן ז"ל יעו"ש, ולכן כיון דלה"ר יונה לא יש חילוק ובכל ענין אינו חוזר לראש ובדעת מרן ז"ל י"מ דדוקא אם הפסיק בדיבור הוא דחוזר לראש וחילוק זה כתבו מרן ז"ל בסי' ק"מ נראה דהכי נקטינן דדוקא אם שהה כדי לגמור את כולה בהפסקת דיבור הוא דחוזר לראש אבל אם שהה בשתיקה לבד אפי' כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש, ועיין מש"ל סי' ח"י אות ז' ודו"ק, ועוד עיין בדברינו לסי' ק"ד אות כ"ח: