Kaf HaChaim on Orach Chaim 90:41 כף החיים על אורח חיים צ׳:מ״א

מא) שם, וכל זה כשניכר שמחזיר פניו מבה"כ אבל אם הוא מתפלל בבית וכו' כ"כ ב"י בשם תשו' הרמב"ם דכל החצירות הסמוכות לבה"כ שנמצא הכותל בינם ובין בה"כ מותר להתפלל באותם החצירות בין יחיד בין צבור בין שיהיו פני המתפלל מכוונות כנגד כותל בה"כ בין שיהיה כותל בה"כ כנגד אחריו ולא חלק אדם בזה לעולם וכו' דמימרא דרב הונא אינו אלא בבה"כ העומד לרחבה ופנוי מכל סביביו נמצא העומד אחורי בה"כ הזה ומתפלל ואחוריו לבה"כ מזלזל בה"כ והרי הוא כאותם שאמר בהם אחוריהם אל היכל ה' שהרי בה"כ עומד באמצע כמגדל וכל בה"כ מקדש הוא אבל בתוך ביתו ומתפלל כנגד א"י כראוי ואחוריו אל כיתל ביתו שהוא כותל בה"כ אין בזה זלזול וכו' וראיה לדבר המעשה שהביא על הדין מימרא דההוא גברא דהוה מצלי וכו' חלף ההוא טייעא חזייה וכו' וכי בתוך ביתו היה עומד אלא בדרך היה בתוך הרחיב ולפיכך כשעבר הערבי בדרך וראה אותו שהחזיר פניו כנגד א"י ונמצאו אחוריו לבה"כ הרגו וזה דבר פשוט וידוע לכל בכ"מ החצירות הסמוכים לבה"כ העם מתפללין שם לכל רוח שתהיה כנגד א"י עכ"ל, והיא בס' פאר הדור סי' ק"ו, וכן פסק הלבוש ול"ח פ"ק דברכות או' כ"ג שכנה"ג בהגב"י או' ד' וכתב וכן פשט המנהג, ברכ"י סי' צ"ד או' ב' (ולא זכר שדין זה הובא, בב"י כאן ובש"ע, וכבר נתעורר עליו בזה המאמ"ר בסי' צ"ד או' א' יעו"ש) מאמ"ר או' יו"ד, ר"ז או' ח' ח"א כלל י"ז אוי ב' ומ"ש המ"א ס"ק י"ב עיין מה שהקשה עליו הא"ר או' ח' ומה שיישב המאמ"ר שם והלב"ש והפרמ"ג בא"א אות י"ב ואות י"ג יעו"ש: