Kaf HaChaim on Orach Chaim 92:22 כף החיים על אורח חיים צ״ב:כ״ב

כב) שם יותר ממיל אינו חוזר, עיין ט"ז בסי' רל"ג סק"ב שהקשה מכאן לשם שבכאן פסק מרן ז"ל כדעת הרי"פ שאם אין לי מים צריך לחזר אחריהם ושם פסק כדעת התוספות דאם אין לו מים מזומנים א"צ ליטול יעו"ש, והביאו הנה"ש בזה הסי' סוף או' ג' וכתב דאין כאן שום סתירה דהכא בנט"י שחרית שהוא חיוב גמור כדאיתא בהרואה ובסי' ד' כתב הב"י טעם הדבר יעו"ש הילכך כל דליכא מיא פסק שיחזור אחריהם, אבל דבריו בסי' רל"ג היינו בתפילת המנחה דאיכא מרבוותא דס"ל דאפי' אית ליה מיא א"צ ליטול כל שלא ידע אליהם שום לכלוך, וה"ה לתפלת שחרית כל שנטל כבר שחרית והסיח דעתו מהם וכמ"ש בסעי' שאח"ז רחץ ידיו שחרית וכו' והן הם הדברים שכתב שם סוס"י רל"ג ובהא הוא דאמר דכיון דאינה נטילה של חיוב כ"כ כל שאין לו מים מזומנים א"צ ליטול והם דברים פשוטים לע"ד עכ"ד, והמש"ז בזה הסי' אות א' כתב דיש לחלק בין בדרך ובין בביתו, דבדרך כ"ז שלא עבר הזמן מחויב לפניו ד' מילין ולאחריו מיל, ובביתו לא הטריחו כלל, או יש לחלק בין ידיו מטונפות דחוזר אחריהם ובין סתם ידים דא"צ לחזור אחריהם, או יאמר לקמן במנחה דעיקר התחלתה מט' ומחצה להמחבר לא יצויר הדין לפניו ד' מילין דהוא שיעור שעה וחומש שעה וכל הזמן של מנחה לר"י עד פלג המנחה הוא זה השיעור פחות ג' מכוטי"ן משו"ה לא כתב שם זה עכ"ד: