Kaf HaChaim on Orach Chaim 92:6 כף החיים על אורח חיים צ״ב:ו׳

ו) שם אבל לכתחלה לא יתפלל עד שיבדוק עצמו וכו' כתב הב"ח אעפ"י שבעוד שיפנה יעבור זמן התפלה אסור להתפלל עד שיפנה ואפי' יכול לעמוד עד פרסה יעו"ש אבל המ"א סק"א כתב אפשר דבזה יש לסמוך על הרי"ף שמתיר לכתתילה ביכול לעמוד עד פרסה, והביאו י"א בהגה"ט, ה"ב או' א' וכן הסכים א"ר או' ג' נה"ש או' א' כו"ש או' א' בי"ע או' ל"ו ר"ז אז' א' קיצור ש"ע סי' י"ב או' ג':

ו) וה"ה לש"ץ אם נצרך לנקביו קודם חזרת הש"ץ מותר מפני כבוד הבריות, וכן כשקראוהו לעלות לתורה מותר, עמודי השלחן על קיצור הש"ע שם בשם מ"ב:

ו) וכתב א"ר שם דאם יעבור תפלת צבור יפנה קודם, וכ"כ ח"א כלל ג' או' ד' חס"ל או' ב' עמודי השלחן שם, אבל הרב חיד"א בקש"ג סי' או' ז' ל"ג. כתב דגם אם יעבור זמן תפלה בצבור אם יכול לעמוד עד פרסה שרי, ועיין נו"ש שם:

ו) שם הגהה, וכל הנצרך לנקביו אסור אפי' בד"ת וכו' ולפ"ז תפלה דנקט לא דוקא דה"ה ק"ש וברכותיה עו"ת או' ד' ויש פעמים שאדם משהה עצמו משום כבוד הבריות בעומדו בקהל עם שלא להטריח את הרבים שיעמדו מפניו או שלא לעבור על ראשי עם קודש וכדומה ואשרי השם אורחותיו ומחשב הפסד מצוה ולעולם יקדים לבדוק נקביו כדי שלא יצטרך לאבד תפלה בצבור ושלא יצטרך להטריח את הרבים זהירות מביאה לידי זרירות וזריזות מביאה לידי נקיות, חס"ל או' ג' ועיין מחב"ר סי' ג' או' ט"ז: