Kaf HaChaim on Orach Chaim 97:2 כף החיים על אורח חיים צ״ז:ב׳

ב) שם, ואם צריך לפהק מתוך אונס וכו' בטור כתב ואם צריך לעשותן וכו' כמ"ש באו' הקודם ומשמע לבין לגיהוק יבין לפיהוק צריך להניח ידו על פיו אבל מלשון הש"ע שכתב ואם צריך לפהק וכו' משמע דוקא לפיהוק צריך הנחת יד מפני שפותח פיו ביותר אבל לא לגיהו"ק, וכ"כ א"ר או' א' מאמ"ר או' א' נו"ש או' א' מש"ז או' א' אבל הלבוש כתב ואם צריך לעשותן וכו' כדברי הטור וכ"כ הסי"ב במק"ח או' א' וכ"מ מדברי החיד"א בקש"ג סי' י"ב או' כ"ז, ובי"ע או' מ"ג וקיצור ש"ע שם. ונראה דהם מפרשים דמ"ש בש"ע מפהק לאו דיקא אלא דה"ה מגהק וחדא מנייהו נקט והוא ממה שהביא ב"י לשון הטור בב"י וכתב עליו ג"ז שם בגמרא ולא דבר עליו כלום משמע שמסכים לדבריו, ועוד עי"ש בב"י שהביא ראיה לטור מהירושלמי פ' מי שמיתו שא"ר חנינא אני ראיתי את רבי מפהק ומעטש וניתן ידיו על פיו משמע בין לפיהוק ובין לעיטוש היה מניח ידיו על פיו, ועוד עיין בהרא"ש פ' מי שמיתו סי' ט"ל שלא היה גורס בגמרא וכשהוא מפהק היה מניח וכי' אלא רק והיה מניח וכו' וכ"כ מהרש"א שם דמשמע לכל היה ניתן ידו על פיו בין לגיהוק בין לפיהוק יבין לעיטוש וכן יש להחמיר: