Kaf HaChaim on Yoreh Deah 24:9 כף החיים על יורה דעה כ״ד:ט׳

ט) ומכאן תוכחת מגולה לאיזה שוחטים המראים לבני אדם אימון ידיהם שבמהירות וקלות גדול מעבירים הסכין על צואר העוף בהולכה לבד או בהובאה ועל הרוב בחתיכה קטנה מן הסכין שוחטין הסימנים ולכתחלה עושין כן להראות כחם וגבורתם באומנות וזה ברור שהיא שחי' פסולה לא מבעיא לכתחלה דאין להם לעשות כן דהא בעינן עכ"פ שיעבירו כל הסכין על הסי' שבשיעור זה קים להו לרז"ל דהוי כאלו הוליך והביא אבל אם ישחוט בחתיכה קטנה מן הסכין וכ"כ במהירות א"א שינצלו מחשש דרסה ובודאי הגמור שלא עשו דבד זה אלא מחסרון יראתם מהשם ב"ה ורוצים להראות גבורתם לפני שוחטים אחרים ואפשר דאף בדיעבד חיישינן לזו השחי' וכל האוכל שחי' זו מלבד שאוכל ספק דרסה עוד יש שמחזיק ביד עוברי עבירה בראותם כי מעשיהם חביבים לבני אדם מוסיפים והולכים ומתפארים בעצמם וחושבים שעושים כהוגן וע"כ גדול עונם מנשוא. כסף אחר פ"ב מה' שחיטה ה"ט. וז"ל הרב מכתב אליהו כי יודע בעצמי בימי בחרותי נהגתי כן וסבור הייתי אין למעלה ממנה ומיום שנבחרתי בק"ק זלקאווה ונסיתי לפני הרב ולפני היושבים לפניו לשחוט עופות לפניהם ושחטתי בהולכה לבד וגערו בי חלילה לעשות כזו פעם אחרת רק בהולכה ובהובאה כמשמעות הש"ע עכ"ל והב"ד העשרון או' ח' וכתב והעובר על דבריהם נוח לו שלא נברא. זב"צ או' ח' וע"כ יש ליזהר שלא לעשות הסכין של עופות כ"כ חד כדי שלא יבא לשחוט בהולכה לבד.